RSS

תגית: איזו פאב

פרוייקט הגולדסטאר עוצר במדרשת שדה בוקר

שלו ושלה. איזו פאב מדרשת שדה בוקר.

לא היו לנו שום תכניות אלכוהוליות לסוף השבוע המדברי שהעברנו בתחילת יוני. אם לדייק, לא היו לנו תכניות בכלל. נכנסנו לאוטו, נסענו, עצרנו בצומת קמה ושתינו סן מיגל סלקטה דלוחה, המשכנו לנסוע, לא פנינו לערד מכורתנו (תמיד יש פעם ראשונה) ואיפשהו בהר הנגב עצרנו בתחנת דלק נוספת כדי להצטייד במים ולנסות להבין איפה נישן הלילה. בסוף הגענו למדרשת שדה בוקר, בסוף היה חדר פנוי בבית הספר שדה במקום ובגלל ש beggars can't be choosers לא היססנו ולקחנו אותו ללילה. מזל. עם כל הכבוד לסצינת הצימרים ה"מפנקים", איפה עוד היינו מקבלים חדר עם 6 מיטות, שבהן 2 מיטות קומותיים? ברור שניצלנו את הפסיליטיז. אחרי מקלחת קצרה הלכנו לבדוק את מה שהמקום מציע. לא, לא התצפית על בקעת צין, מיינד יו. את המרכז המסחרי.  סניף כשר וסגור של פיצה דומינו, מרכול, סניף של קופת חולים, מספרה שפתוחה פעמיים בשבוע, דואר, מעדניה עם גבינות מקומיות ובירות בוטיק ופאב. אואזיס בשם איזו פאב, ממוקם בין המוזה בערד לחבית במצפה רמון.

זה לא כל כך נעים לראות פאב סגור

רול-אפים של פאולנר ודגלים של גולדסטאר בכל מקום ושלט מעץ עם ימי הפתיחה, ש-ו' לא כלול בהם. קארמה. חבל, כי זה לגמרי מתאים לפרוייקט הגולדסטאר של הבלוג: פאבים בטיזי לוך הם לחם חוקנו כשאנחנו יוצאים מהאינקובטור שידוע גם כביתנו הקט.

שוטטנו בשבילי הישוב וצפינו בשקיעה, אכלנו ארוחת ערב מוסדית בחדר האוכל של המדרשה ואחר כך התיישבנו על ספסל מתחת לירח. צופים בכוכבים למעלה ובפנסי הג'יפים שירדו לטיול לילי בנחל צין למטה, חשבנו שנסגור את היום בסביבות 10. בלי ספרים, בלי טלויזיה, בלי בירה אבל עם עייפות שהצטברה מיום של נסיעות ושוטטות בחום – פוטנציאל ליקיצה מוקדמת ולטיול לפני שהחום הופך למוגזם מדי. אבל אז, לא יודעת למה, החלטנו לבדוק שוב את הפאב. אולי נפלה טעות בפרסום או אות מהשלט. בנקודה הזאת אתם בטח מבינים שהמקום אכן פתוח בימי שישי ואנחנו מבינים שהפאב נפתח יחסית מאוחר. הגענו ראשונים. מלבדנו היה שם גלעד הברמן והבעלים, החתולה והכלב.

חתולת הבית המהממת. בכלל, שדה בוקר מלאה בחתולים יפים, רגועים ומטופחים.

במקור מעכו, גלעד התחנך בבית הספר התיכון הסביבתי שבישוב ואחרי הצבא החליט להשאר במדבר. רעיון הפאב קרם עור וגידים בשנה שעברה, אחרי המונדיאל או היורו או איזשהו אירוע כדורגל קיצי, שבו גלעד הרים מסך, ארגן כסאות ומזג בירה. לפני מספר חודשים הוא פתח את האיזו, אחרי עבודת שיפוץ שכללה ניגור רהיטי עץ מאסיביים עם פינת שאנטי (ברור!) וגלריה קטנה וחמודה (לא ברור בכלל). אנחנו ישבנו על הבר, קרוב לברזי הגולדסטאר והפאולנר וקרוב לצלחת הזיתים המפולפלים והטעימים. יש תפריט ידידותי לצמחונים שכולל גם טורטיות עם שעועית, בניגוד לגרסת הערסים/ חתונות המאכזבת בכל פעם מחדש של אנטריקוט בסיבוב, אבל המטבח סגור בסופ"ש.

הכלב המהמם ואופניים עם מושב לילד ברקע. שכונה. איזה כיף זה שכונה.

הגלריה. בא לי לישון שם.

לאט לאט התחילו להגיע אנשים למקום. מקומיים, כמובן, שלא התלבשו ליציאה, כי פאב ביתי/ שכונתי זה מקום שהלקוח הקבוע אמור להרגיש מספיק בנוח כדי לצאת אליו גם בפיג'מה. גיאולוגים והידרולוגים שחיים ועובדים במדרשה, חיילים בחופשה שקפצו לרגע, נשים בכפכפים שקפצו לצ'ייסר ג'יימסון. שכונה, כמו ששכונה צריכה להיות: מסבירת פנים, נינוחה ובטוחה לבאות (ולבאים) בשעריה. החשאי ואני שתינו מכל המבחר שבברזים (פאולנר וגולדסטאר, כן?). הבירות טריות-טריות. המערכת נקיה ומתוחזקת. ביקשתי שימזוג לי את הגולדסטאר לאט. אין מה למהר. היא היתה אגוזית, מגוזזת בדיוק במידה, עם ראש קצף גדול ויפה. לו היתה עבודה באזור ובהנחה שיש במדרשה ספריה ציבורית, היינו עוברים לשם בלי לחשוב יותר מדי, כי את הצלע השלישית ברשימת הצרכים שלנו, איזו פאב מספק.

כשפוגשים יעלים, אפילו ההנגאובר נעים.

מכירים מקומות שווים לשתות בהם גולדסטאר? שתפו אותנו.

 
3 תגובות

פורסם ע"י ב- 31 ביולי 2012 ב- ישראל

 

תגים: , , , ,

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 259 שכבר עוקבים אחריו