לילה טוב עם פאולנר סלבטור

הזמן: לפני כמה דקות, אחרי שיעור פילאטיס מרומם רוח
המקום: פינת האוכל
השותים: החשאי ואני
הנשתים:

Paulaner Salvator (עמ' 259)

בחוברת מומלץ ללוות את הבירה בצלי בקר ו/או כבש וגבינות עשירות. תבשיל קדרת עדשים עם נתחי סויה בטעם בשר שאחי בישל וחתיכת פטה כבשים שהיתה אמורה להכנס לסלט פסטה נטול גלוטן ולקטוז אבל נשכחה במקרר זה נחשב? זאת, היתה ארוחת הערב שלנו ביחד עם לזניה ללא גלוטן. הכי כיף לאכול שאריות וכיף גם לשתות פאולנר, בחירה מועדפת בברים שמחזיקים ברזים של טמפו, בבית.

אכלתי בנחת לשם שינוי. ארוחה מבושלת בבית לראשונה מזה אין לי מושג כמה זמן. לגמתי לאט, הבירה התחממה קצת והטעמים נפתחו. מתוקה, דבשיות עדינה, ריח של שרף. האוכל והבירה סתמו אותי השביעו אותי, אז למרות שהחשאי רצה להמשיך לבקבוק נוסף, לא המשכנו.

שמתם לב לתוית? הנזיר והאציל נראים כאילו הם יצאו מחגיגה בטירת זילינג. חיים טובים.

לא כתבתי על הגולדסטאר

ביום ראשון חגגנו לאמי יום הולדת בארוחת ערב בביתם של אחי והפסנתרנית. אמא שלי הביאה בקבוק יין ואני בכלל לא תכננתי לשתות אלכוהול – הייתי עייפה מיום של עבודה ובישולים (טוב, לא בישולים, חיתוך ירקות ואיתור פותחן. אני לגמרי הסו-שף בבית) ואלכוהול לא בא לי בטוב. מצד שני, גם לא רציתי לשתות מים. מצד שלישי לא היה קולה. הדבר השתי היחיד במטבח היו שני בקבוקי גולדסטאר שנשארו במקרר מנובמבר, ממסיבת יום ההולדת של אחי. אז החשאי ואני פתחנו ושתינו.

למרות שזה היה יכול להיות וי קליל במיוחד על עוד עמוד ומותג בספר, לדעתי לגולדסטאר מגיע קצת יותר כבוד מבקבוק מעפן מהסופר. החשאי אומר שבעוד שלפעמים כיף לו לשתות גולדסטאר מהחבית, גולדסטאר מהבקבוק מבאסת אותו ולכן רשומת הגולדסטאר תתעד מזיגה מהחבית.  עכשיו אני רק צריכה לבחור את החבית: האם להצפין בשביל מעין הבירה? להסתכן בביקור אצל מתי המקלל? לעשן פסיבית בבר הזה ברח' גאולה שאת קירותיו מעטרים פוסטרים של הופעות מהרוקסן? פאב תיירים סליזי בירושלים?

הצעות תתקבלנה בברכה.

מזל טוב לרגל נישואיי – ג'מס בצהריים

הזמן: שני בצהריים
המקום: מבשלת ג'מס בפתח תקוה
השותים: החשאי, הBFF שלו ובחירת ליבו, שזאת אני.
הנשתים:

ג'מס אמבר אייל (עמ' 110)

ג'מס 8.8 (עמ' 113)

החבר הכי טוב של החשאי (להלן הBFF) קנה לנו מתנה לרגל חתונתנו*, אז הזמנתי את שניהם לארוחת צהריים ליד העבודה שלי. למרות ששום דבר לא מנע מאיתנו לקנות חביתת ירק באחד מדוכני האסירים המשוחררים שנמצאים בכל פינה באזור התעשיה בחרנו לשבת בג'מס, החלטה שבמהרה התגלתה כראויה במיוחד, כשהBFF שלף את מתנת החתונה שלנו: ערכה להכנת בירה ביתית!

עכשיו כל ההצהרות שפיזרתי לאחרונה, על כך שאני ממש לא מתכוונת לחצות את הקווים ולבשל לא שוות כלום.

בכל מקרה, ג'מס, שוב. אמבר אייל לכלה ו8.8 לחתן. האמבר אייל זו בירת ברירת המחדל שלי בג'מס. בתפריט כתוב שזאת בירה שמתאימה לקציצות העדשים, אבל אני חושבת שלא לסלט השוק עם הצנונית והבצל הירוק התכוון המשורר שהמליץ על סלטים עשירים כתוספת ל8.8.

גם אני, כאחרונת החננות, אוהבת איילים בלגיים עם אחוזים גבוהים של אלכוהול. זה גם עניין מטופש של Value for Money שלא באמת קשור למשהו וגם חיבה אמיתית לעושר הטעמים ולכובד שלהן.  ה8.8 מספקת תמורה נאה מבחינת אחוזי האלכוהול, אבל זה נגמר כאן, לצערי. הבירה אנמית, הטעמים שטוחים. אה, והיא מוגשת בכוס לאגר ולא בטוליפ חמודה בסגנון בלגי.

לפחות בתחום הגרפיקה והתוויות הג'מס מתבלט לטובה.

יאללה, הולכת לישון ולחלום על ירח הדבש במלדיביים. יש שם מבשלות?

*כן, בסימן טוב ובמזל טוב החשאי גאל אותי מרווקותי. זה אמנם קרה באוגוסט 2002, אבל מתנת חתונה זאת מתנת חתונה, לא? תודה ליוני ונועה 🙂

הערה רטרואקטיבית – שני הביקורים בג'מס נערכו אחרי הבאזז  אודות שיתוף הפעולה בין המבשלה לבין בלייזר. נכון ליום הביקור הבקבוקים אזלו מהמבשלה ולדברי המארחת יחזרו למדף בעוד כשבועיים. השת"פ אמנם לא מוזכר בחוברת המותגים, אבל הדארק לאגר והפילס של המבשלה כן, אז צפוי לפחות ביקור אחד נוסף שבמהלכו, אני מקווה, אזכה לטעום את הבראון אייל המדובר.

פאמפ אפ דה ג'מס

הזמן: חמישי בצהריים

המקום: ג'מס ביר פקטורי, פתח תקוה
השותים: 3 חברים לעבודה, 3 מדריכים עם דרכונים אירופאים מ-3 מדינות שונות ואני.
הנשתים:

Jem's חיטה (עמ' 109)

Jem's סטאוט (עמ' 112)

כשקולגות רנדומליים מגיעים במקרה עד לבונקר שלי שנמצא בירכתי המשרד ונתקלים לראשונה בלוח השעם שלי שמכוסה בכרטיסי ביקור של מבשלות בוטיק ישראליות, השאלה הראשונה שלהם אחרי ההסבר נוגעת לג'מס. ככל הידוע לי אני לא עובדת עם שתיינים גדולים או בירגיקס או קוראי בלייזר, אבל כשאתה עסק שממוקם באיזור התעשיה המשמים של פתח תקוה הג'מס זו ברירת מחדל (אבל גם אופציה לא רעה בזכות עצמה) לפגישות עסקיות.

ביום חמישי הסתיימה הדרכה שהועברה לנו על ידי חברים מאירופה שחוץ מהמון אינפורמציה העמיסו עלינו שוקולדים של פושון. את ארוחת הצהריים לפני טיסתם חזרה סעדנו בג'מס.

המסעדה אמנם ידידותית מאוד למגזר הדתי, אבל לא כל כך למגזר הצמחונים. בפעמים קודמות נהגתי לנשנש שם צ'יפס או ירקות בטמפורה, אבל הפעם שמחתי למצוא מנה של קציצות מנגולד ועדשים – יציקה קשה למדי אבל וואלה, צמחוני.

הזמנתי את בירת החיטה, עם טעמים מעודנים מדי של בננה וציפורן (אני מעדיפה את החיטה שלי תוקפנית יותר). שליווה את הירקות בטמפורה, הלחם והשום של של מנות הפתיחה ואת הקציצות ותפוחי האדמה של המנה העיקרית. המלצר התעכב ואת המנות העיקריות האירופאים אכלו בחופזה, לצלילי הצופר של נהג המונית שחיכה להם בחוץ. אחרי חיבוקי הפרידה התיישבנו והזמנו קינוחים כדי לחגוג את סופו של שבוע אינטנסיבי מדי, בעיקר לקולגות שלי, שליוו אותם צמוד יום וליל.

הקולגות הזמינו אספרסו ואני רציתי הפוך, אבל הג'מס כשר, אז שליש סטאוט פשוט התבקש. בזאת תייגתי את עצמי סופית בתור האלכוהוליסטית התאגידית. לאבלי.

השבוע הראשון הסתיים. שתיתי 11 בירות.

5 בירות, שטרן 1

עוד שני סקירות רטרוספקטיביות בקנה עד להסתנכרנות מלאה. ככה זה כשמחליטים בשבת על פרוייקט, ניגשים לביצוע ביום שני אבל מתחילים לתעד רק ביום שישי. זאת הופעת הבכורה בבלוג של הבר הקבוע שלנו, שטרן 1, ואם כלום לא ישתנה, כלומר אם נמשיך להוציא את מעותינו שם והם בתמורה יספקו לנו מבחר מעניין של בירות והרגשה שאנחנו רצויים שם על הבר, אני מאמינה שהשטרן עוד יוזכר כאן אי-אלו פעמים בעתיד.

הזמן: רביעי בערב
המקום: שטרן 1 בפלורנטין
השותים: החשאי ואנוכי
הנשתים:

Franziskaner Hefe-Weisse Dunkel (עמ' 272)

Bischoff Ur-Weisse (עמ' 59)

Sam Adams Winter Lager (עמ' 232)

Belhaven Scottish Stout (עמ' 65)

הגענו דקה לפני 8 בערב אז פספסנו את ההאפי האוור. עצוב מאוד כי לא זול בשטרן, במיוחד כשאתה לא רוצה להעביר ערב שלם על כוס אחת, או במקרה של החשאי – לא יכול. הוא שותה מהר.

התחלנו עם המוכר: חיטה גרמנית לאדון ולגברת. אני חושבת שרק לפני שנה בערך התחלתי ליהנות מבירת חיטה, בטח ברגע שהדריכו אותי לחפש את הבננה והציפורן. בישוף היא בירה שאני תמיד שמחה לחזור אליה ופרנציסקנר זאת פשוט בירה עם שם שמצחיק אותנו נורא.

שחר הרץ ממליץ ללוות את הבירות האלו באוכל גרמני. בשטרן מגישים נקניקיות, אבל אנחנו צמחונים אז נטשנו את העמדה שלנו וקפצנו לג'וזפה לאכול את הפיצה הכי טובה בעיר. אחרי שני רבעים לשתיין חזרנו לעמדה הקבועה שלנו מול הבר להמשך הערב.

שנינו לא חובבים גדולים של סטאוט. כלומר, אני לא חובבת גדולה והחשאי שונא סטאוט כמעט כמו שהוא שונא פילסנר צ'כי, אבל הבלהייבן קצת שונה מהאיריים וחזקה מהם ומבחינתי נסבלת יותר. לרוב לא אזמין סטאוט, אבל אני במשימה ואני צריכה לסמן את הוי גם על המשקאות הפחות מהנים. החשאי חגג עם וינטר לאגר מתובלת ועשירה מהחבית.

לסיום החלטנו לחלוק בקבוק מהמבחר המכובד שבתפריט. הפור נפל על O'halon's Yellow Hammer עם הטעמים והארומות הקיציות והמהנות, שלא מופיעה בספר. לא יודעת אם היא בכלל מיובאת לישראל באופן סדיר – לא היתה מדבקת יבואן על הבקבוק.

בירות חיטה בשטרן

עונג שבת בבירדי

יש בקנה עוד שתי רשומות על הרפתקאותי במורד (או במעלה?) ספר המותגים במהלך השבוע, אבל אם יורשה לי, אוותר על הכרונולוגיה כדי לתעד את שתיית הצהריים כשאדי הבירה עדיין נידפים מפי.
הזמן: היום, שישי בצהריים
המקום: בירדי (לא מכירים? יש קישור בצד, תבדקו)
השותים: החשאי ואנוכי
הנשתים:
Gordon Finest Red (עמ' 100)
Gordon Finest Platinum (עמ' 102)
Gouden Carolus Ambrio (עמ' 92)

לא תכננו להגיע לבירדי, אבל סידורים ביפו שהסתיימו מהר מהצפוי הובילו לשיטוט עצל בשמש ואז לרחוב שלבים, אחד המקומות היותר נחמדים בעיר בשישי בצהריים: מטאליסטים רוסים שפותחים שולחן בחוץ, חננות של בירה שעושים שופינג של לתת בפנים, נקניקיות בבירה צ'כית וחמין מתבשלים בסירים והשכנים מהלאפינג בודהה נכנסים ויוצאים.

השקנו כוסות עם רב חובל שלא מזמן התחיל לבשל בירה, עם זוגתו ועם כלבתם המתוקה וגילינו חיבה משותפת לרום – איזה כיף!

את הבירות שלפנו מהמקרר, שמאחסן מבחר משתנה. התחלנו בשני הגורדונים. הפלטינום, 12% אלכוהול, הוא מהבירות האהובות על גלית דבירי, בעלת המקום. אנחנו לא התלהבנו במיוחד. היא אמנם מאוד קלה, במיוחד ביחס לכמות האלכוהות, אבל הטעם כמעט ומתקרב לטעמו של יין לבן. כשחזרנו אליה אחרי התעסקות בפיינסט רד ובביגלה (אנחנו צמחונים, הנקניקיות בבירה לא בשבילנו) הטעם נעשה סביל יותר.

הרד מוצלח יותר, כמו לאגר מאוד עשיר.

את הקרולוס אנחנו אוהבים, רמזים של פירות, כבדה, אבל לא בצורה שסותמת את הבטן.

כאמור, הבירות לוו בביגלה. אחר כך הצטיידנו בשר המשקאות והלכנו לבורקס ליאון ובניו ולחומוס ברוני פול, שזה מקום שאני שונאת, אבל אבו חסן כבר נסגר.

Off label tasting, בירות לא מהספר:

גריזט חבושים מבלגיה, שאני מדמיינת את סבתו המנוחה של החשאי מבשלת במטבחה הצנוע בבירת העמק.

בירה כהה ומבטיחה של מבשלת ללה הישראלית

פולר'ס ופולר'ס

הזמן: יום שני בערב, חתכנו מוקדם ממסיבת פורים של העבודה.

המקום: ברבן סטריט בהרצליה פיתוח (הנה הביקורת של עכברוש העיר)

השותים: החשאי ואני

הנשתים:

Fuller's ESB (עמ' 262)

Fuller's London Porter (עמ' 263)

בעולם מושלם לא הייתי פותחת את מסע השתיה בבר שמציע עשרות קוקטיילים, שביניהם קלאסיקות אהובות וקלות הכנה כפינה קולדה, מוחיטו, הוריקן ומנהטן. מצד שני, בעולם מושלם לא היה בר שגם יחזיק את רום לונדון, ההוא מהמדף התחתון בסופר שמעלה אבק מאחורי וודקה גולד, וגם ימכור אותו בתור רום הבית.

אז הזמנו את הפולרים, 20 ש"ח ל"חצי" (כלומר פיינט שקרי כלשהו) במסגרת הHappy Hour והמון מנות פאב שלא הצלחנו לגמור ובכל זאת סתמו לנו את העורקים: מקלות מוצרלה, מלפפונים חמוצים מטוגנים מהסוג שאכלנו בדיינר באוקלהומה לפני 4 שנים, תפודים מטוגנים ונאצ'וס.

אליבא דספר, האוכל מתאים לESB, אבל לפורטר היינו אמורים להתאים קינוח על בסיס שוקולד. לו היצע הקינוחים היה מודפס בתפריט ולא מהווה חלק מהרפרטואר של המלצרית, היינו מתחזרים פחות ומצמידים לפורטר את הקינוח המתאים – עוגיות אוריאו מטוגנות.