בירה של מהנדסים

הבלוג הזה אמנם מוקדש למסעי בעקבות חוברת מותגי הבירה שהוציא שחר הרץ/ Beer and Beyond, אבל מדי פעם אני חורגת Beyond וכותבת גם על בירות שלא מופיעות בחוברת. את חלקן שתיתי בטעות ואת רובן שתיתי בכוונה. את רוב הבירות ששתיתי בכוונה אפשר לסווג תחת הכותרת בירות בוטיק ישראליות, שכן למרות שאני מועמדת ראויה להגליה לגולאג של איווט ליברמן, כשזה מגיע למבשלות מקומיות – בין אם כאלו שמאובזרות בדודי נירוסטה גדולים ומיובאים ובים אם בתערובת שמתבשלת על גז במטבחון, אני פטריוטית זולה ונאמנה כאחרון עסקני "אם תרצו". לא את כולן אני אוהבת, את כולן אני רוצה לנסות ועל הטובות אני שמחה לכתוב. האירוע של אתמול בפאב "הברז" בתל אביב, בר קטן שמגיש רק יינות ישראליים ובירות בוטיק מקומיות (ברז אחד של אביר וסוללת בקבוקים מכובדת) הוא סיבה להשחית קילובייטים יקרים על שניים מהמבשלים היותר ראויים בשכונה.

לברז הגענו כדי לחגוג את ההשקה של ההודית המכוערת של מבשלת רונן, IPA מגניבה עם שם מעצבן שכבר טעמתי בעבר (יש אפילו הוכחה כתובה לאחת הטעימות: פסטיבל הבירה בזמן אמיתי). מרירה-מרירה, מרעננת וטעימה ברמות: אשכוליות וליצ'י שזכרתי מהפעם הראשונה שטעמתי אותה בפסטיבל ביואב-יהודה. מה שמגניב אצל עופר רונן זה שאחרי טעימה אחת יודעים מה לצפות: אין הפתעות. הבטץ' הנוכחי יהיה זהה לזה שלפניו (טפו טפו). הוא אחד המבשלים הכי מתודיים בסביבה וזה גם כיף וגם מושא להערצה עבורי, שמפרנסת חברות תרופות בנסיונות כושלים להתגבר על הפרעת קשב וריכוז. הברז היה מלא, גם בגלל איזה משחק כדורגל שהקרינו שם על המסך. החשאי ואני פגשנו את יואב מפיסטה ואת הילדה השוודית המתה ונדמה לי שהיתה תמימות דעים סביב השולחן לגבי ההודית וגם לגבי שתי האחרות, שהפעם לא שתיתי מהן, אבל מי שבתל אביב יכול להשיגן בפרוזדור וגם בפורטר אנד סאנס, כפי שעולה מהרשומה של דרור טרבס בבלוג שלו בבקבוק, שמתעדת פגישה עם עופר.

יואב עזב ומירה-בל ממיזם בירות בוטיק ישראליות (לייקקו וזכו בשובר לבירה בליבירה), שגם מארגנת את אירוחי המבשלות בברז, סיפרה לנו שיש לה בסטוק גם IPA של פיסטה, אז כשהחשאי המשיך לחיטה המחוצפת של רונן, השוודית המתה ואני עברנו אליה. יואב קצת יותר נדיב מעופר רונן ובאמתחתו קולקציה גדולה יותר, כ6-7 בירות, בעיקר בסגנון בלגי. אבל כמו מבשלת רונן גם כאן המתודה והדיוק מתווים את הדרך. הIPA של פיסטה היתה מגוזזת להפליא, גיזוז שיצר ראש קצף דומיננטי מאוד. טוב, היא היתה מגוזזת מדי.  IPA זאת IPA וגם זאת של פיסטה היתה מרירה, אבל לא הרגשתי טעמי פירות, אלא דווקא רמז של קרמל בריח וסיומת לחמית/ גרעינית. היה טעים, אבל לא מגניב כמו האלדרפלאואר בלונד של פיסטה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בירה של מהנדסים

  1. פינגבק: השביעיה הלא סודית | קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s