פאבו – המבשלה הכי יפה בארץ

הזמן: אתמול בערב, לפני השקיעה
המקום: על המרפסת של מבשלת פאבו, זכרון יעקב
השותים: החשאי ואני, נהנים מיום חופש לא מתוכנן
הנשתים: פאבו פילס (עמ' 250), פאבו לאגר אדמדם (עמ' 251), פאבו חיטה (עמ' 252), פאבו ישראלי פייל אייל (עמ' 253), פאבו סטאוט (עמ' 254)

שעה וחצי בתור לרופאה של סבתא וחצי שעה בדיקה הובילו למסקנה הבלתי נמנעת שעדיף להתקשר לעבודה ולעדכן שהאיחור הופך ליום חופש. אחרי קפה קר ופאי בבית קפה של זקנות עשירות (זו אני, לא סבתא) בכיכר המדינה ורקימת תכניות על דייט לוהט לקונצרט של מקהלת הצבא האדום בהיכל התרבות בחודש הבא החזרנו את סבתא הביתה ונעמדנו בפקק צפונה. שעה וחצי מאוחר יותר מצאנו את עצמנו תועים ברחובות זכרון, קולטים שאנחנו בעצם לא זוכרים כלום מטיולי בית הספר. אחרי סיבוב הפרסה המסורתי עלינו על דרך היין, משם עלינו על כורכר ומצאנו את עצמנו מול אמת בפרסום. "מבשלת הבירה היפה בארץ", מכריזים היח"צנים של פאבו. אמנם טרם ביקרתי ברוב מבשלות ארצנו, אבל קשה לי להאמין איך נופי אזור התעשייה נתניה/ עמק חפר/ קרית גת/ מטבח בדירה שכורה יכולים להשתוות לכל הירוק הזה שמקיף את המרפסת של פאבו. סביר להניח שמבנה המבשלות האחרות גם הוא לא יוכל להתחרות במבשלה, מבנה שיועד להיות מלון בוטיק לפני ההסבה. בספר צורות מגורים – אדריכלות וחברה בישראל קוראים לסגנון הזה שתקף אותי מכל כיוון אפשרי בשנותי האחרונות בפרבר טוסקני-פרובנסלי. אתם יודעים במה מדובר: פרזולים, טייח גס, חלונות זכוכית גדולים וכו'. כשמבנה כזה שוכן על ראש גבעה מבודדת בזכרון יעקב ולא בהרחבה קיבוצית משמימה, זה אפילו עובד.

הכל טעים יותר מול המראה הזה

התמקמנו בפינה הצפון-מזרחית של המרפסת והמלצרית הוציאה לנו צ'ייסרים של טעימות של חמש הבירות שמבושלות במקום, עם דף הסבר על כל אחת מהבירות לפי הסדר שהן הובאו לשולחן. התעלמנו מהסדר המוצע באלגנטיות וטעמנו בסדר שלנו:

Pils – ריח מתקתק. מרגישים בפה את השעורה. מרירה, דלילה, מימית כמעט.

Redish Lager – ריח ענבי, טעם של הלתת, מרירות עדינה

Israel Pale Ale – לפי הכתוב בספר, סוג של India Pale Ale. לפי הפה, רק פייל אייל. מרירות עדינה ולא תוקפנית, ריחות קרמליים, של לתת ושל כשות, פחות ארומטית מהרדיש.

Stout – ריח של קפה בוץ, טעם תרופתי וקצת של קפה

חיטה – ריח קליל, הריחות והטעמים האופייניים לחיטה קלושים.

מימין לשמאל: חיטה, סטאוט, פילס, ישראל פייל אייל, רדיש לאגר

הזמנו כוסות של הלאגר, שהיה המוצלח ביותר בעיני, ושל הIPA וביקשנו סיור במקום. קיבלנו. תראו:

מיכלי יישון

מיכלי תסיסה

יצא ירוק ושרוף. מצטערת. מצטערת גם שלא צילמתי את מיכלי הבישול המנצנצים.

בדרך מהמבשלה להתססה עוברים בביר גארדן שעשה לי חשק לחתונה בדיוק שם, עם חופה/ טקס על המרפסת.

כשחזרנו מהסיור נמזגו לנו הבירות בכוסות שליש. בפאבו מאמינים שהדרך הנכונה לשתות את הבירה שלהם היא מנות קטנות, כדי ליהנות מהגיזוז ומהטמפרטורה הנכונה.  החיסרון: שליש נמכר במחיר 26 ש"ח. היתרון: כוס שניה בחצי מחיר. האטרקציה: נהג תורן מצ'ופר במשקאות קלים חינם ובשובר (הנחה? מתנה? אמרו לי, שכחתי) לביקור הבא, בו מישהו אחר יהיה הנהג. זה נוהג מקובל בחו"ל, לפחות החלק של השתיה הקלה לנהג התורן. יש בארץ ברים שמנהיגים מדיניות כזאת?

השתיה בכוס שמאפשרת רחרוח וטעימה אמיתית עשתה חסד עם הבירות.ארומה של הלאגר בולטת – כשותית ופירותית. אני הרחתי פטל ותפוחי עץ אדומים. הטעם לאגרי מריר וחביב ביותר. הפייל אייל מתקתקה בריח ומרירה בטעם. שוב, לא מרירות אלימה כשל IPA.

הסיבוב הראשון, כוסות מדוגמות על תחתיות ממותגות

הזמנו את האופציה הצמחונית היחידה בתפריט – נאצ'וס משקית עם מטבלים. שני מטבלי השום היו טובים, השניים האחרים לא מלהיבים, אבל באנו בשביל הבירה.  לסיבוב הבא החשאי הזמין את החיטה ואני ביקשתי מהברמנית שתמזוג מה שבא לה. לא סטאוט ולא פילס אינם נמנים על הסוגים האהובים עלינו ולא ידעתי מה להחליט. היא בחרה בפילס. לחיטה ראש קצף יפה. הבירה קצת חמצמצה וכשהיא מוגשת בכוס נורמלית אפשר להרגיש יותר בציפורן ובבננה. הפילזנר מרירה וקלילה. כשאמרתי למלצרית שהצ'ייסרים לא עושים חסד עם הבירה היא הלכה לבר למזוג לנו דגימה בכוס גדולה, אבל חזרה עם שליש שלם להתנסות. "אם יצאתם ממדינת תל אביב בשביל לשתות אצלנו, מגיע לכם לשתות כמו שצריך", אמר נחי, הבעלים, שגם לקח אותנו לסיור. לא צילמתי את הסטאוט, כי שקענו בשיחה. הטעמים שלה היו חזקים מדי בשבילי.

בירת חיטה עם ראש קצף רם ונישא וגם פילס. איזה כוסות יפות.

לפני שהלכנו הצטיידנו בMIX PACK, שישיה שבה גם בקבוקי בירת חיטה לטעימה הישראלית.

יפה בפאבו וגם נעים. אני חושבת שהביקור הבא יהיה עם ההורים של החשאי. הבירות מוכוונות מטרה והמטרה שלהן איננה החיך שלי, שנוטה לביטרים, IPA ואיילים בלגיים כבדים ממש, אלא החיך הכל-ישראלי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הבירה. לקחתי שלושה כרטיסי ביקור: אחד לאוסף שלי, אחד למחלקת משאבי אנוש בעבודה ואחד למישהו שעשוי להתחתן בחודשים הקרובים. לא שיש לי אמירה בנושא, אבל בא לי שהוא יתחתן שם.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “פאבו – המבשלה הכי יפה בארץ

  1. פינגבק: יוצאים מהבבילון – ביקור במבשלת הגליל « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s