לפעמים הבירה היא רק תירוץ

הזמן: אתמול בערב, כשישבתם מול הטלויזיה וצפיתם במשחק הכדורסל
המקום: פראג הקטנה באלנבי
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Staropramen Lager (עמ' 225)

שוב יצאנו לדרכנו במטרה לעשות משהו אחד ומצאנו את עצמנו עושים משהו אחר לגמרי. יצאנו מהבית של סבתא בזמן משחק הכדורסל כדי לאכול גלידה וכשהגענו לכיכר מגן דויד הקרייבינג ללנגוש, שאני סוחבת איתי מאז הביקור הקודם בפראג הקטנה, השתלט עלי. במקום להמשיך ישר במורד נחלת בנימין פנינו ימינה ונכנסנו לפראג הקטנה, שלמרות המשחק היתה מלאה למדי; אולי בזכות העובדה שאם הקהל הקבוע אוהד מישהו חוץ מג'ודאס פריסט זה את צסק"א מוסקבה.

הייתי חייבת לסתום את העורקים, חייבת. הפעם הבירה רק סייעה ללחם המטוגן להחליק בגרון והבחירה בצ'כית בהירה אך התבקשה. פילזנר צ'כית טיפוסית עם ריח תפוזי ועם טעם נסבל שלא השתלט על העניין העיקרי (שאליו הצטרפו גניבות מהבמבוראק של החשאי: קציצות תפוחי אדמה עם אמנטל ובצל מעל, ולגימות מהאדלווייס, שעליה כבר כתבתי לפני חודש). שתיתי חצי ליטר לראשונה מזה שבוע, כשברקע פסקול שמורכב ממטאליקה ומוטורהד. מה רע?

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לפעמים הבירה היא רק תירוץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s