סופ"ש ישראלי חלק א': לרקוד עם הגמלים

(שתינו הרבה בירה ישראלית בסופ"ש הזה. לנוחיות הקוראים ולנוחיות הכותבת הסיקור יתחלק על פני שלוש רשומות.)

הזמן: חמישי בערב אחרי טעימה עיוורת של 19 בירות חיטה
המקום: הפאב-מבשלה של דאנסינג קאמל בדרום תל אביב
השותים: החשאי ואני, הפעם כסייד קיק של הילדה השוודית המתה.
הנשתים:  Dancing Camel IPA (עמ' 120), Dancing Camel Leche del Diablo (עמ' 125)

אחרי העבודה שמתי פעמי לפורטר אנד סאנס, לטעימה עיוורת של 19 בירות חיטה. היה מעניין ולא בהכרח תואם את "החיים האמיתיים": בירות אהובות קיבלו ציון נמוך ובירות שבעבר לא התרגשתי מהן קיבלו לעתים ציונים גבוהים. אני מייחסת את ההפתעות לשלושה גורמים:

1. הפורמט – אולי יותר מכל בירה אחרת, בירת חיטה צריך להגיש בכוס המתאימה. כוסות הטעימה לא עושות חסד עם הסגנון

2. הכמות – 19 בירות. בשלב מסוים הכל התערבב.

3. ההקשר – וליתר דיוק היעדרו. ללא תוית, ללא שמות.

אחרי הטעימה הסתפחנו לילדה השוודית המתה ששמה פעמיה לדאנסינג קאמל בידיעה שהפעם הפאב פתוח ושהשיפוצים הסתיימו. זה לא אמר לנו הרבה כי מעולם לא היינו שם, למרות שבשנים האחרונות העלינו את הרעיון יותר מפעם אחת. בכל מקרה, מגניב בדאנסינג קאמל: התקרה גבוהה, החלל גדול, יש ספסלים בחוץ על המדרכה שמתאימים לחמשת דקות האביב שתיכף יסתיימו, הדודים גלויים לעין כל וליד השירותים יש כוורת עץ עם פרפרנליה של בירה: בקבוקים ריקים מטעימות שנערכו במקום, קצת ספרות וספלים.

בספר המותגים יש 8 בירות שונות של דרנסינג קאמל, אבל ביום חמישי זרמו בברזים ארבעה סוגים בלבד. לא נורא, ממילא לא היינו במצב לטעימת אורך נוספת ונחמד שיש לנו סיבה טובה לקפוץ לשם שוב בשנה הקלנדרית.הבירות טובות והמקום מגניב.

אז הזמנו שני שלישים שהוגשו על תחתיות של טובורג (מחווה מעודנת לדני שלייפסטון?).

הIPA מרירה וכשותית בטעמה, עם אף חם, מעט סילאני ורמז לענבים.

הלצ'ה דל דיאבולו היא בירת אייל שמבוססת על בירת החיטה של המבשלה ומתובלת בצ'ילי. מי שקצת מכיר אותי יודע שלא יכולתי לדלג על הבירה הזאת, ולא רק בגלל שבתפריט היא הופיעה בתור הבירה המשתנה. חוץ מבירה המקרר שלנו מלא בטבסקו למיניו, רטבים חריפים ממקסיקו ומהקריביים, סחוג, אריסה ופלפל צ'ומה. השילוב של בירה וחריף קונה אותי כמעט כמו בירה מעושנת.

הLDD קנתה אותי בקלות בגלל הקיצוניות: באף הפלפל חיוור ולא שורף, אבל בפה הצ'ילי דומיננטי. אפשר לטעום את הכשות אבל החגיגה האמיתית מתבטאת בצ'ילי ובסיומת השורפת.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “סופ"ש ישראלי חלק א': לרקוד עם הגמלים

  1. פינגבק: תתחדשו « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s