הכותבת והחשאי במקדש הארור

(מוח קופים, מרק עיניים והפתעת נחשים היו יכולים להיות תוספת מבורכת)

הזמן: שבת בצהריים
המקום: טמפל בר, סינמה סיטי צומת גלילות
השותים:  החשאי ואני
הנשתים: San Miguel Especial (עמ' 245), Kilkenny (עמ' 283)

כבר קיץ. חם. איך שהתעוררנו בבוקר היינו לאים, שלא לומר זומבים. דחינו את הביקור במכון הכושר לערב. עכשיו ערב ואנחנו לא הולכים. ישנתי עד 8 ואז התחלנו לטוות מסלולי טיול בעזרת המפות של גוגל. נו, נלך מחר. בכל מקרה, בחזרה לצהריים. החשאי רצה לשתות בירה. אני רציתי לשתות בירה קרה מאוד במקום ממוזג מאוד ואפלולי מאוד. אני אפילו לא מנסה לשחזר את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל אותנו לטמפל בר בסינמה סיטי, אבל כן, החלטנו לנסוע לטמפל בר בסינמה סיטי. הי, יש שם חביות מעניינות – שם שתינו לראשונה ווטרלו. אז מה אם התפאורה שם היא למעשה הגירסה האירית לבלייד ראנר? אז מה אם כדי לחוות את האפלוליות, המיזוג והבירה צריך קודם כל לעבור את מרבד הרעש של הסינמה סיטי ואחר כך לחצות את מסך העשן של אגף המעשנים של הטמפל, שבאופן לא מסבר ממוקם בחלקו הקדמי של המתחם?

היה ריק והתיישבנו בתא צדדי. את התאים שממול איישו משפחות עם ילדים מעדות המשפחות שמבלות בסינמה סיטי, עם דציבלים בהתאם. עברנו על התפריט ולחרדתנו גילינו דומיננטיות של מבשלות בירה ישראל בחביות. קרלסברג. טובורג. סטלה. בלגיות? הוגרדן ולף בסגנון תחילת העשור הקודם. אולי אנחנו דפוקים, אבל זכרנו היצע מעניין הרבה יותר. איפה הסן ברנרדוס? השימאיי? הבק'ס? הקוואק?

המבחר עלוב ביחס לבתי הבירה האחרים של אזור החיוג. החשאי הזמין סן מיגל ואני הזמנתי קילקני.  סירבנו בנימוס לתוספת צ'ייסר. כרסמנו מאנצ'יז כתומים מדי ובהינו בפרסומות מפוקסלות של קרלסברג, סטלה ותפריט המסעדה וגם תמונות נוף מאירלנד. אבל ללא ספק ההיילייט היה פרסומת לבלטיקה באורך שיר אירוויזיון, עם קטע ברייקדאנס.

הקילקני זאת בירה נשכחת. ראש קצף קרמי. הבירה יורדת מהר וטוב שכך. טעם אין לה. הסן מיגל זאת לאגר קלה מעדות הקרלסברג, שבעיקר ענתה לקריטריון של בירה צוננת.

עיקמנו את אפינו. כדי ליישרם הזמנו סיבוב שני: פרנציסקנר כהה מהחבית לאדון ובל-וויו קריק, למביק חדשה שלא כלולה בספר, לגברת. לבל-וויו ריח עדין של דובדבנים וטעם של סוכריית דובדבנים, גיזוז בריא וטמפרטורה נמוכה ונחוצה. הפרנציסקאנר היתה לא טעימה. חבית ישנה? ברז מוזר? מעדיפה לא להתעמק ולא להגיע לשם לעולם באופן מיוחד. לטמפל בר נכנסים בשביל לשתות כוס בירה במחיר מופקע לפני סרט. זה לא מקום שאשכרה יוצאים אליו.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הכותבת והחשאי במקדש הארור

  1. הבלוויו קריק שוב בארץ?! אני מגמגמם פה מרוב התרגשות! פעם אחרונה ששתיתי אותה ג'ורג' בוש (הבן) עוד לא סיים את הקדנציה הראשונה שלו.

    מאז שחזרתי ניסיתי להכנס לטמפל בר בראשון לציון כבר פעמיים ללא הצלחה. אני רואה שאין צורך לנסות פעם שלישית.

    • היינו בטמבל בגלילות, אבל אם אינני טועה אין הבדל בין המקומות. אלו פאבים משוכפלים עם מלצריות רובוטיות. יש באזור המרכז כל כך הרבה ברים טובים עכשיו, למה ללכת לטמפל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s