בשורות טובות

הזמן: רביעי בערב
המקום: נורמה ג'ין ואז שטרן1
השותים:  אני ואז החשאי ואני
הנשתים: St. Bernardus Abt 12 (עמ' 221), St. Bernardus Tripel (עמ' 220), Hobgoblin (עמ' 127)

אז רק הבוקר אני מתפנה לכתוב על מעללי ביום רביעי. טוב שטרחתי לתעד את הדברים בזמן אמת, כי גם שתיתי כל כך הרבה וגם אני מתאוששת מהקונצרט של מקהלת הצבא האדום ע"ש אלכסנדרוב, שהתקיימה אתמול בערב במסגרת אירועי שבוע הגימלאים בתל אביב.

במקרה ועדיין יגיעו לבלוג הזה ממונחי חיפוש שקשורים למקהלת הצבא האדום (היו אי-אלו כאלה שהגיעו דרך הרשומה על מבשלת פאבו),שבעולם קרויה אנסמבל אלכסנדרוב אבל כאן היא עדיין משווקת תחת המותג המקורי והאיכותי, אז היה מעולה. קטיושקה, קלינקה, השיר הזה שהגבעטרון שרים (כולנו במצעד?) ושאר להיטים, בללייקאיסט עם אצבעות ארוכות שניגן סולו מטורף, רקדנים שהברכיים שלי כאבו לראותם, וידאו קליפים סובייטיים מיליטריסטיים וקולות שמיימיים. מה הם שותים כדי להגיע למנעד המופלא הזה? בטח לא בלטיקה.

דבר אחד הפריע לי. 27 מיליון מתים במלחמה הפטריוטית הגדולה, חורבן בצ'צניה ובלאגאן באפגניסטן ואין להם מספיק רפרטואר וכבוד כדי לדלג על ההבאנו שלום עליכם והירושלים של זהב? פאקינג פיזדטץ.

טוב, עכשיו בירה.

לפני ששתיתי את הבירות שלהן מוקדשת הרשומה הזאת ישבתי כמעט שעתיים בבית הספר לברמנים של זמן אמיתי במפגש עם מר בראם ורוויק, מנהל הייצוא של מבשלת דובל. היה מעניין, בעיקר לשמוע על המבשלה וללמוד איך משווקים לברמנים (קהל היעד של ההרצאה. אני סתם נדחפתי, כחברה לא-ברמנית במועדון הברמנים). טעמנו דובל, מרדסו טריפל ואת הליפמנים החדשים. אני מדלגת עליהן בסקירה, כי אני משתדלת לא לכלול בספירה שלי בירה שנלגמה באירועי טעימות.

כשהאירוע הסתיים עליתי לנורמה ג'ין, כדי לנצל באופן מיטבי את ההמתנה לחשאי, שיצא מרעננה כדי לאסוף אותי. נותרה כחצי שעה להאפי האוור המשתלמת יחסית לברים שווים (17 ש"ח לשליש מהחבית עד 20:00). הייתי רעבה אבל גם הנורמה ג'ין די שונאי צמחונים אז נשארתי עם אוכל נוזלי.

הסט. ברנרדוס אבט 12 מתקתקה וחזקה מאוד, עם טעמים פירותיים ואפטרטייסט של תמרים. אני מאוד אוהבת את הברנרדוס למיניהם וזאת האהובה עלי מכולם, אבל שלשום היא פחות ריגשה אותי מבעבר, אולי בגלל שאני קצת בפאזה כשותית כרגע. לטריפל היה טעם מעורפל, היא מרירה ועם אפטרטייסט ארוך. אלה רשמי הטעימה שלי. מה זה אומר? כנראה שסיבוב נוסף על הברנרדוס ברבעון הקרוב. להגנתי יכתב שהגעתי אחרי יום עבודה, שני אוטובוסים ג'יפה וטעימות נדיבות למדי של דובל, מרדסו וליפמנ'ס, כשעל מעט הקוגניציה שלי אמורה לגונן הזיוה שהזמנתי דרך הסיבוס לארוחת צהריים. במקום באוכל ליוויתי את השתיה בשיחה עם שניים שעלו אף הם מההדרכה ודיברנו על מחלות, תינוקות, שיווק ולהקות ניו ווייב. כשהחשאי הגיע עזבנו את הנורמה ג'ין ושמנו פעמינו לפלורנטין, אחרי מידע מסעיר שקיבלתי מעכברוש העיר, שההובגובלין שוב זורם בברזים של השטרן.

(תזכורת פאניקה: כאן וכאן. בינתיים יבואן אחר לקח לחיקו את המבשלה וגם מסתמן שהדליריום תחזור בקרוב למדפי ארצנו)

למרות שיש לי בקבוק במקרר, החלטתי לחגוג את הקאמבק בבירה מהחבית, לא פניה כזאת חדה מהבלגיות הכבדות שהיו הדומיננטיות באותו ערב. מאוזנת, פירותית ועם ריח של סילאן. תענוג. החשאי הזמין קרומבאכר חיטה וציין שיותר טעים לו מהחבית.

הערב נבלה במולי בלומ'ס בפעם הראשונה, אבל עד שהמוח שלי יתפוצץ מחלילים איריים, הנה עוד קצת מקהלת הצבא האדום, בימים בהם ג'ינס סובייט היה IN:

מוקדש לארז.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “בשורות טובות

  1. כולי קנאה!
    מהרגע הראשון שקראתי "מקהלת הצבא האדום" אצבעותיי רעדו לשים לינק של הלנינגראד קאובוייס עם המקהלה אבל מתברר שאני לא היחיד בישראל שמכיר אותם (סחטיין). הלוואי והייתי יכול להיות בהופעה (דווקא בקודמת שלהם בפארק הירקון לפני מליון שנה הייתי ועוד עם סבא שהיה קצין בצבא האדום בזמן המלחמה הגדולה). בזמן שאתם נהנינתם משאריות הצבא האדום, צבא עליי הצבא הלבנטיני במטרה אחת – להשתכר כמה שיותר מהר ממרדסו טריפל "ולעזאזל עם שאר הבירות שאנחנו לא מכירים, הרי אין בהם 10% אלכוהול". בראם הגיע גם אלינו יותר מאוחר ונראה מרוצה מאד מקצב זרימת המרדסו (שנקראת בפי עמינו גם מרצדסדס, מוריציו, מור-דסו וסתם 'הבירה הזאת עם ה10%').

    אני מקווה שהדליריום באמת תחזור לפה. באמת שמדובר בבירה מיוחדת

    • הו, קומראד! הלוואי והייתי יכולה להיות בהופעה של הקאובויז עם המקהלה! אם הם היו מרימים מחדש את הטוטאל בללייקה שואו הייתי שוקלת ברצינות לטוס להופעה. בינתיים אסתפק במארז הDVD של קאוריסמקי, שכולל גם את ההופעה, את GO AMERICA ואת MEET MOSES, שהוא פחות טוב אבל הרבה יותר מוזר.
      סבתא שלי, שראתה את המקהלה מס' פעמים כשהם ביקרו כאן (ביחד עם הוטרן שלה, שנפטר לפני שנתיים וחצי), אומרת שזאת היתה ההופעה הכי מוצלחת שלהם ממה שהיא ראתה.

      אתה אומר בעצם שעם ישראל מכיר את המרדסו? מעניין. בעצם, מעניין מה זול יותר: חצי מזויף של גולדסטאר + צ'ייסר מיקרוני של ג'יימסון או גביע תקני של מרדסו.

  2. אני רוצה להגיב שניה שלא לעניין – דפדפתי אתמול אחורה, ומאוד משמח אותי לשמוע שאת מחובבי טיילת בת ים.
    לטעמי יש לה איכות אסקפיסטית לא פחות מהמקבילה התל אביבית (ואולי אפילו יותר, עם כל הקשישים הסובייטים בכסאות הנוח ומלון מרקיור הריק מאדם). מה שכן, עוד לא ישבתי שם באף פאב (בירה מהקיוסק לא נחשב)

    • הסיכוי שטיילת בת ים תסבול מג'נטריפיקציה של תל אביבים שפלורנטין לא מספיק מגניבה עבורם כל כך קלוש, שאין לי בעיה לכתוב עליה בכל הזדמנות. הKEG ממש טוב ובתחנה סופית עדיין לא ישבתי אבל אני מתכננת לבקר שם מתישהו. יש גם את פראג הקטנה אבל אני מעדיפה את הסניף באלנבי ובקצה הדרומי שוכנת מסעדת בית חצ'פורי המעולה במיוחד, ששייכת לבעלים של דדה בגבעתיים.
      כשאגדל ואדע לטופף על עקבי סיכה אולי אאזור אומץ ואנסה להכנס לאחד ממועדוני הלילה הרוסיים. אצטרך למצוא בן זוג חלופי, כי החשאי לא יורד מהניו באלאנס והג'ינס.
      בירה מהקיוסק נחשבת אם כתוב עליה בקירילית.

  3. פינגבק: Beers 2013 – החגיגה שבהיכל « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s