מזדנגפים

אתמול היתה לי הפוגה קלה בשגרת השתיה-קריאה לטובת שתיה בלי קריאה אצל נמרוד ונורית ממבשלת דיזינגוף 100, שלא קשה לנחש איפה היא שוכנת. כן, גם מעל סופר 24 שעות וגם מעל משרדי ועד העובדים של בנק לאומי.השניים, וגם הכלבה הטינאייג'רית שלהם קניס, הם לגמרי השכנים שלואי רוט AKA הקאובוי AKA היו"ר המיתולוגי של בנק לאומי, היה רוצה לעצמו: שחקנית, רב חובל בצי הסוחר(!!!), אוסף כוסות וינטג'יות יפהפיות (כולל "כוס בירה כוס בריאות" של בירה אביר המקורית) ומטבח עם מיכלי התססה מתחת לשולחן.

נמרוד התחיל לבשל בסוף 2010, אחרי קורס בבירדי, שם גם נפגשנו לראשונה כשהחשאי ואני ישבנו לבירה של שישי בצהריים והם הגיעו לקנות חומרים לבישול. מבשל חדש בסצינה הלא ותיקה של בישול בירה ביתית והזדמנות לשתות דברים שאין באף מקום אחר. מגניב.

התחלנו בקניס מינור, בירת סטאוט לא שגרתית בת 5.5% אלכוהול עם ראש קצף יפה. היא כשותית ובעלת ריח טיפה לימוני ובפה היא מעקצצת ולא קרמית.

ליומבו, הבירה המעושנת,  יש ריח של מייפל grade b (לפי השיטה האמריקאית – המייפל הכהה יותר והפחות מזוקק. חוץ מבירה ורום החשאי ואני גם קצת חננות של מייפל, אם יש כזה דבר). הטעם צלול והמעושן מתבטא בהתחלה באפטרטייסט ורק בלגימה השניה והשלישית הרגשתי אותו גם בפה. העשן שונה מזה שאני מכירה מבירות אחרות. מכירים את הגבינות האלו שמצופות בפחם? אז זה ככה.

לגמנו שתי גירסאות של Princess Buttercup, שמבוקבקת עם פקק אדום. הראשונה, שנכנסה למקרר לפני שבוע, חומה כהה כמו הבקבוק ומעורפלת מאוד. הריח והטעם מתוקים כמו סילאן. הופתעתי מהגיזוז המעקצץ, כי ציפיתי להרגשה רכה יותר. הנוזל בבקבוק השני צלול יותר בעיניים ובפה. הסילאן עדיין ניכר אבל היא היתה פחות מעקצצת.הבירה חזקה (8%?) ומאוזנת למדי.

הבירה האחרונה ששתינו, אכזיב, היא בירה בתסיסה ספונטנית בסגנון למביק, על בסיס היומבו. זאת הפעם הראשונה ששתיתי למביק בלי פירות. הריח חמוץ-מתוק וסמיך. הטעם חמוץ-חמוץ. חמוץ מדי בשבילי.

אני הכי אהבתי את קניס מינור. החשאי אומר שכשהבאטרקאפ תבשיל היא תהיה הטובה ביותר מהרביעיה.

היה כיף גדול. תודה לנורית ולנמרוד על האירוח ולקניס על הבידור וההפעלה.

שיר לסיום:

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “מזדנגפים

  1. אל תשכח את המתכון המשותף, הסודי של הגלידה!
    הגלידה היא ללא ספק אחת מבנות הזוג מצויינת לסטאוט כניס מינור, אם לא ה…

  2. אין על מבשלות ביתיות בכלל, ואין, ממש אין על דיזינגוף 100.

    אישית, אני אוהב במיוחד (אפשר לקרוא לזה מכור) את ה'וויט נייט' שלהם, ושלא הוזכרה בכתבה…
    עלו והצליחו חברים.

  3. פינגבק: על העיוורון | קוראים ושותים - בלוג בירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s