האימפריאל מכה שנית

הזמן: אתמול בערב וגם היום בערב
המקום: כאן
השותים: צמד הבטלנים
הנשתים: Samuel Adams Imperial White ( עמ' 242), Samuel Adams Imperial Stout (עמ' 243)

מייד אחרי שאפרסם את הרשומה הזאת אמחק את שני הסמואל אדמס האחרונים בדף שותים וכותבים של הבלוג. 11 בירות של סמואל אדמס מופיעות בספר המותגים. חלקן חדשות כאן בשוק, אחרות עונתיות ואחדות – כולל השתיים שייסקרו היום – מיוחדות וחזקות מאוד.

אתמול בערב, אחרי המיצפטל ולפני האימון, פתחנו בקבוק של האימפריאל סטאוט. אחוז האלכוהול כפול מזה שבגינס ובאו'הרס ושלא במפתיע, זה התבטא גם בטעם שהיה מתקתק קצת ובמרקם שלא היו קרמי, אלא קצת יותר מוגז. כל קשר בין הסטאוט שמוגש לכם במולי בלומ'ס לאימפריאל מקרי בהחלט.

את האימפריאל ווייט שתינו הערב, כשחזרתי מגיחות לאירועי לילה לבן (פסטיבל פאנזינים והופעות פאנק ברחבה תחנה המרכזית החדשה – אולי החלל עם האקוסטיקה הכי מגניבה שנתקלתי בו ב-18 השנים שאני פוקדת הופעות פאנק בישראל, מכירת ספרים בבית אריאלה והופעה של ניפל טוויסט באותו מקום, שנאלצתי לעזוב בגלל חשד למצב חירום עם החתולה). אין כאן שומדבר סמלי.

אז הווייט היא בירת חיטה שבינה לבין הבוואריות המוכרות והאהובות גם אין שומדבר. היא כמו בירת חיטה בלגית על ספידים, או כמו גירסת מיינסטרים של הקריספי ווייט של אביר האלה:  מעורפלת, כהה, עם טעמים חדים ותוקפניים. טוב שלא חרגנו ממנהגנו וחלקנו את הבקבוק. אין סיכוי שהייתי מצליחה לגמור בקבוק שלם בזמן סביר לפני שהנוזל מתחמם ומשתטח.

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “האימפריאל מכה שנית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s