חצר המלכה



הזמן: שישי בצהריים
המקום: המרפסת של מבשלת מלכה, קיבוץ יחיעם
השותים: שירה בירה, ההייטקיסט שאיתה, אני והחשאי שאיתי
הנשתים: מלכה אדמונית (עמ' 191), מלכה בהירה (עמ' 192), מלכה כהה (עמ' 193)

חוץ משתיה החשאי ואני מנצלים כל הזדמנות לטיולים ברכב. כביש 66, האוטובאן, כביש 10 על הגבול המצרי, דרכי נוף בצפון או נסיעה לדרום הארץ על כביש 40 ומשחק בנדמה לי שצומת גדרה זה בעצם אמרילו, טקסס והנאון של אולמי חצר המלכה מסמן שיש שם בעצם מלון דרכים – הכל הולך. בערך מהפוסט השלישי בבלוג ידעתי שאת הבירות המקומיות ננסה לשתות סמוך למקום ייצורן – עוד תירוץ לroad trip.

שירה בירה רצתה להצטרף לאחת המשימות, אז ביום שישי האחרון נסענו ביחד לקיבוץ יחיעם בגליל המערבי כדי לבקר את בירה מלכה. שעה וחצי בדרכים + כמה דקות בכבישים צרים בינות לגד"ש אחרי צומת כברי ונחתנו במרכז המבקרים של המבשלה, שזה פאב פתוח שמשקיף על החורש ועל האופק, עד למפרץ חיפה. שירה בירה ביקשה לסייר במבשלה עצמה, שלא פעלה אתמול. למדנו שלאחרונה הוגדלו נפחי הבישול אבל הבחור החביב שערך לנו את הסיור לא ידע להגיד בכמה.

אחר כך קיבלנו טעימות, התיישבנו על הבר והזמנו. אחרי הסיבוב הראשון עברנו למרפסת ולשולחן. יפה במלכה – רהיטים ישנים ואבזור לא צפוי.

קריסטלים ושייקר של כרמל מזרחי

בובות בקבוק. בא לי!

החשאי ואני התחלנו בשלישים של האדמונית והכהה, ואז עברנו לבהירה. הכהה היא סטאוט עשירה עם טעמי קלייה. לא תואמת גינס בעליל ומבחינתי זה בכלל לא חיסרון; אני מעדיפה את הסטאוט שלי קצת יותר קיצוני וקצת פחות קרמי. האדמונית מעולה וזה לא חדש. למעשה,  עד שהתחלתי לכתוב את הבלוג, נהגתי להזמין את המלכה האדמונית מהחבית בכל הזדמנות כמעט שישבתי בשטרן. זאת בירה מעולה: פייל אייל עם טעמי דגנים וגרעינים כמו שאני אוהבת, שתמיד כיכבה בתשובות לשאלות על הבירות הישראליות האהובות עלי או בהמלצות לבירות בוטיק ישראליות. הטעימות האחרונות, במבשלה עצמה ובפסטיבל בקניון G בשבוע שעבר הובילו לשינוי רדיקלי בהעדפותי:  הבהירה פשוט מדהימה. מתובלת, חזקה ופירותית. בשבוע שעבר בG מנהל השיווק של מלכה אמר שכלמיני גברים אומרים שהסייזון זו בירה בהירה שהם לא מתביישים לשתות. אה כן, כי בירה זאת אכן אינדיקציה לגבריות. כשהוא אמר את זה איחלתי בליבי לכל גברברי בלייזר הוואנביז האלה שייחנקו עם ג'וני ווקר וגולדסטאר (ובירת "מרצדס", AKA מרדסו טריפל, סמן גבריות חדש, כך נאמר לי); יותר מאי-תאי ופינה קולדה עם שמשיות נייר בשבילי 🙂

הזמנתי חצי מהבהירה ואז עוד שליש של האדמונית לקינוח. הכל על בטן ריקה, כי חמוצים לא ממלאים את הבטן וכי חוץ מנקניקי יחיעם אין מה לאכול במרכז המבקרים. בילינו שם כשעתיים, ובמהלך הביקור המרפסת התמלאה במקומיים, חלקם אחרי יום העבודה, שפתחו שולחן וקיבלו את השבת מול הנוף.

אחר כך ירדנו למסעדת הארזים בשלומי, אכלנו חצילים וחומוס ונפרדנו משירה בירה ומההייטקיסט שנסעו לחיפה עם שישיית מלכות לאבא של ש"ב. אנחנו המשכנו לראש הנקרה לבקר קרובים ולהסתכל על שפני סלעים ונסענו על הכביש שצמוד לחוף עד לאכזיב. סוג של Highway No.1 עם לבנון בסוף במקום קנדה.

 

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “חצר המלכה

  1. יש תמונות של המרפסת בעמוד בפייסבוק ואכן, שווה ביקור במסגרת טיול בגליל המערבי. אפשר לשלב עם ביקור בראש הנקרה, בחופים היפים האלה צפונית לנהריה, טיול בנחל בצת ולחלופין עם קפיצה לסדנת ההדפס בכברי.

    מאוד נהניתי במלכה. יש שם אוירה לא מחייבת, כמו גירסה מיושבת של דני מעין הוד. יכול להיות שזאת האהובה עלי ביותר. מלכה או אולי הדנסינג קאמל בת"א.
    אבל נדבר בסוף השנה, אחרי אלכסנדר ובתקווה גם טייבה.

  2. פינגבק: מייבירוביץ’ מהבית – בבית « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

  3. פינגבק: יש בסטה של בירה בנמל יפו! « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s