זאת הרשומה ה-100 בבלוג. התלבטתי אם לחגוג את המספר – את הדבקות שלי במשימה, מה שבכלל לא נלקח כמובן מאליו. בסוף החלטתי לא לציין את זה באופן מיוחד (מה זה אופן מיוחד? בקבוק שימאיי כחול?) ופשוט לכתוב על מה שהיה אמור להיות השיא של סוף השבוע שבילינו בדרום – ביקור במבשלת אייזיס במושב דקל. בסוף לא נסענו לדקל. קרוב מדי למוקד העניינים. חזרנו הביתה בכביש 40, עקפנו את באר שבע.
כשחזרנו הביתה פתחתי את המקרר ושלפתי את הבקבוק הראשון שנתקלתי בו – בראון אייל פרי השת"פ של בלייזר, מבשלת ג'מס ושקד/ דרך היין. ייצורה של הבירה הופסק וקשה להשיגה, אבל המוכרים הנחמדים שבסניף בקניון G צמרת הזמינו לי שני בקבוקים, אולי מהמלאי של הסניף הראשי ברח' החשמונאים.
זאת בירה טובה. ריח, טעם וטעם לוואי של קליה, פירות בפה. עשירה למדי אבל זאת לא בירה שמרגישים רע כששותים אותה בחום של אוגוסט. יש לי עוד בקבוק בבית, אבל היה נחמד אם היו ממשיכים לייצרה.
קוראים ושותים - בלוג בירה 
פינגבק: Beers2012 – לקראת התערוכה « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל