כי תשארי בבית, מול עקומות היצע וביקוש

הזמן: סוף השבוע, פרשת כי-תבוא
המקום: בבית, בפינה, בחושך
השותים: החשאי ואני
הנשתים: Wells Banana Bread (עמ' 139), Liefmans Cuvee Brut (עמ' 177), Spaten Munchen  (עמ' 304), Leffe Blond (עמ' 178)

ברוכים הבאים לבונקר. יש כאן חלון ובריזת סתיו נעימה ויש גם שעון שסופר לאחור עד ליום שני הבא ולמבחן הראשון, נראה לי, שאני ממש מתוחה ממנו. בתיכון תמיד ידעתי שאכשל. בתואר הראשון כמעט תמיד ידעתי שאצליח. עכשיו אני בפרוגטוריום שמחרפן לי את השכל. נראה לי שבימים הקרובים אפצח בדיאטה של Cognitive Enhancers (אם אתם לא יודעים מה זה, גגלו או קראו את 7 ימים של השבוע) שמשולבת בתפילות למפלצת הספגטי המעופפת ולאלות הסטטיסטיקה וההסתברות. לא שאפסיק לשתות בירה, אבל נראה לי שבשבוע הקרוב צפויות רשומות קצת ביזאריות.

אתמול בצהריים שתינו את בירת לחם הבננות, לה ציפיתי זמן רב. אני מתה על בננות, מתה על לחם בננות ומתה על בירה, מה יכול להיות רע? (מה? זה, לדוגמא). אני באמת טעמתי והרחתי עוגת בננה בסניפטר שאליו המשקה נמזג. החשאי, יישות קצת יותר מפותחת ממני, הריח את הבננה מגלידת פונץ' בננה של סנוקרסט או ויטמן. יש משהו קינוחי בטעם של הבירה הזאת וידידותי למשתמש הפחות-סובלני לבירה (נניח, אחיו הקטן של החשאי, אם הוא היה אוהב בננות).

אגב בננה, נתקלתי היום באתר הוינטאג'י הזה: http://www.beckymartz.com/index.html: גברת טקסנית שאוספת את מדבקות הזיהוי שמדביקים על בננות ומתעדת את האוסף להנאת כולנו, כולל תמונות מכנסים של אספנים. מסתבר שיש סצינה שלמה של אספני מדבקות בננה. אז בפעם הבאה שמישהו תמה על אוסף הפקקים/ תויות/ בקבוקים שלכם, הרי לכם תשובה ניצחת.

היום בצהריים החשאי בישל לי את הקארי התאילנדי המהמם שלו ואני פתחתי את הקווה ברוט, שטעימה ממנו דגמתי באירוע של נורמן פרמיום לפני מספר חודשים. הייתי אמורה לשתות אותו על המרפסת של הבלונדינית, אבל בעל הבית הנוכל ותאב הבצע שלה העלה לה את השכירות ב20% רק שלושה חודשים מכניסתה לדירה, אז היא התפנתה לשאטו המשפחתי באשקלון. איזה מזל שלא חלקתי את הבירה הזאת איתה. האמת? עדיף כבר קאווה. בעולם הלמביק ובירות הפירות, דובדבנים זאת התוספת הכי פחות חביבה עלי. בקווה ברוט יש ריכוז מטורף של דובדבנים והיא מזכירה לי יין קידוש מדולל ומגוזז.

ערב. החשאי חזר מביקור אצל הוריו עם מקלות גריסיני וספל בירה מאיטליה. נטשתי את המחשב ואת שיעורי החזרה המוקלטים בעזוז והוצאתי מהמקרר פחית של שפאטן, שתלווה את ארוחת הערב הקלה שכללה את הגריסיני וממרחי פלפל וארטישוק. השפאטן זה כמו פילזנר רק מעודן יותר, ואחרי הדובדבניות של הצהריים היא התאימה לי. אל תחפשו סימבוליות וקשר לאוקטוברפסט שהתחיל הסופ"ש, כי אין קשר.

התחשק לנו עוד בירה ואחרי תהליך אלימינציה קצר (את A+B+C נשתה בשבוע הבא עם חברים, בין D ל-E נשווה מחר, כבד מדי בשביל F כרגע, על G אנחנו מתקמצנים, H עדיין לא קר, I וJ בהמשך השבוע… נו, הבנתם), החשאי בחר בלף בלונד מבקבוק שקנינו ברמי לוי ביום חמישי. שנים שלא שתיתי לף בלונד. אני זוכרת את הפעם הראשונה ששתיתי לף, בקיץ 98 בחיפה. מכרו בקבוקים במכולת בנווה צדק וידיד שלי רשם את הבקבוקים היקרים על החשבון של אבא של ידיד אחר. זאת היתה בירה חזקה! מבלגיה! כמובן שהבלונד התחוורה מול הברון והלף האדומה, בעלת אחוזי האלכוהול הגבוהים מהסטנדרטי, אבל לפני 13 שנה כולן היו בנותי. היום אני לא אמא של אף אחד, בטח שלא של בירה בלגית די סטנדרטית ומאוד פנולית. האלכוהול מורגש בה מדי והיא לא ממש מהווה תחרות לבלגיות האחרות שאפשר למצוא בשוק (לעומת הברון, שהפתיעה אותי לטובה לא מזמן).

שבוע טוב לכולם, הצטרפו להגרלה!

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “כי תשארי בבית, מול עקומות היצע וביקוש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s