Now you go through Saint Louie

הזמן: שבת לפנות ערב והיום בזמן ארוחת הערב
המקום: אצלנו בסלון
השותים:  אתמול הבת דודה מאמריקה ואני, הערב החשאי ואני
הנשתים: St. Louis Premium Frambois (עמ' 213), St. Louis Premium Kriek (עמ' 215)

בשעה שהחשאי קיפל מטוסי לופטוואפה לבני הדודים הקטנים ניצלתי את ההזדמנות ופתחתי בקבוק של סט. לואיס פרמיום פטל ומזגתי לבת דודה ולי. לא היה משקה מתאים מזה לסיטואציה: הקטן רצה לצייר אז הוצאתי לו קופסאות סיגרים קובנים שבתוכן פסטלים של פאבר קסטל וסט עפרונות של קארן ד'אש; הגדול פשט על ספריית הDVD ובדק עם אמא שלו מה מותר לו לראות. את איש הפיל היא פסלה וכך גם את "הנפילה", אבל הוא יצא עם עותק ישן שצריך להפוך באמצע של  The Neverending Story.

הפטל לגמרי השתלב באוירת מסיבת הגן ששררה כאן אתמול בערב ואני חושבת שזה אומר הרבה, בעיקר על הבירה ופחות על האורחים.

הערב פתחנו את הקריק, שיש לו טעם וריח שמשלב סוכריית דובדבנים (איכס) ושכבות של geuze, חמיצות לא נעימה בזכות עצמה. אם בקיץ נהניתי מדי פעם מלמביקים, עכשיו אין לי סבלנות אליהם ובא לי לתקתק אותם עמה שיותר מהר.

לסט. לואיס האלו לא אחזור, אבל לסט. לואיס, מיזורי, אחזור גם אחזור. היינו שם רק כמה שעות, בימים הראשונים של הקרוס קאנטרי שלנו ב2007. מיהרנו לחזור לדרך 66 ולא חרגנו מאזור המיסיסיפי/ דאונטאון. בפעם הבאה לא אפסח על העפלה לפסגת הArch  ואולי גם אצטרף לסיור בבאדווייזר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s