סתמי את אפך, נערה.

הזמן: אתמול, לפני שכתבתי את הרשומה הקודמת
המקום: כרגיל, בבית
השותים: אני והחשאי
הנשתה:  Kasteel Blond (עמ' 286)

בדף הפייסבוק של הבלוג מופיעה תמונה שלי מטיול הבירה שלנו, שותה וסותמת את האף. התמונה צולמה בבר-מסעדה מרהיב ביופיו אך לא נחמד במיוחד בשם Elfde Gebod. הזמנתי בירה לא טעימה. החשאי, אדם רציונלי, חשב שההתמודדות הראויה עם המחדל תהיה להזמין בירה אחרת, אבל אני גמרתי אומר לגמור את הבקבוק. מזגתי את הנוזל לכוס, סתמתי את האף, חסמתי כל רצפטור שהיה בסביבה ושתיתי עד הסוף. אם הייתי נזכרת בטיול שלנו אתמול בערב, אולי היה קל יותר לשתות את הקסטיל בלונד, שהוצאה בחוסר חשק מהמקרר.כך היו נחסכים מאיתנו ריחות סתמיים של ענבים וגראפה ובעיקר טעם חמוץ מעצבן.

מודעות פרסומת