ותיקי הבריגנדה

הזמן: חמישי בלילה
המקום: מרפי'ס, יכין סנטר נתניה
השותים: החשאי שלי ואני
הנשתה: Brigand  (עמ' 87)

בדיוק שניה לפני שכיביתי את המחשב ויצאתי לדרך לאירוע המבשלים הביתיים של בת חפר, הגיע מייל מאורן, שכותב את הבלוג בירה ועוד, ובו מידע יקר ערך: במרפי'ס בנתניה מוזגים בריגנד מהחבית. בריגנד זו עוד אחת מהבירות שבזמן האחרון אנחנו לא מוצאים על המדפים באזור והתזמון של המידע היה לא פחות ממושלם.

אז נסענו לעמק חפר, אספנו את חברי היקר לעבודה שעבר לאזור לפני חודש ושמנו פעמינו לפסטיבל המבשלות המשפחתיות של בת חפר שנערך בפאב הרוב רוי ביכון. אל תחפשו את יכון בויקיפדיה, אין ערך שנכתב על המקום. גם על המפה קשה עד בלתי אפשרי לצוא את המקום. החשאי ואני תמיד מעדיפים דרכים צדדיות ומשובשות, בארץ ומחוצה לה. למה לנסוע בכביש חד-מספרי כשבמקביל/ אלכסון אליו "סלולה" דרך ארבע-מספרית? אבל בהשוואה לכביש שמוביל ליכון, סוג של צומת שבה נמצאת בריכת השחיה האזורית, תחנת כיבוי אש ואיזושהי פניית עפר שמובילה לפאב, דרך 8967 על גבול לבנון היא כביש בינעירוני מרווח וסלול היטב. הגענו לרוב רוי אחרי שני סיבובי פרסה. הפאב היה עמוס ולהוציא שני אנשים בדיוק, לא הכרנו אף אחד וזה נחמד – במקום עוד אירוע בירה היה במקום אוירה של פאב מקומי, מפגש חברתי וחשיפה של אנשים שפחות קשורים לבירות ביתיות ולפעילות שמתקיימת בקהילה.

היו במקום 4 מבשלות ביתיות. מבשלת MaiBEERovicz הותיקה מכולם, שלאחרונה החלה לבשל גם באופן מסחרי, היתה, מבחינתי, מסמר הערב, עם מבחר גדול יותר של בירות ועם נסיון שמתבטא בתוצרים: בירות מאוזנות יותר, עם טעם  מובחן.  שלושה מארבעת המציגים הגישו IPA אשכוליתיות-אמריקאיות מהסוג שאני אוהבת. בפאב עצמו מגישים בירות של נורמן פרמיום מבקבוקים ובירות של טמפו מהחבית, כולל אביר. ד"ר בלוז ניגן קלאסיקות אמריקאיות, כולל Mamas don't let your babies grow up to be cowboys: אוירת Bluez, Brewz and Booze של יישוב ספר, איזה כיף שבאנו.

החזרנו את חברי היקר לעבודה הביתה ובדרך לציוויליזציה עצרנו במתחם יכין בנתניה כדי לשתות את הבריגנד. בתפריט של המרפי'ס רשום "קסטיל בריגנד", אבל לאחר תחקור של המלצרית ("אז הקסטיל בריגנד מוגשת בגביע עם תמונה של ארמון?") ועבודת בילוש מתוחכמת (ללכת לבר ולהסתכל על הברזים) הבנו שמדובר בבריגנד-בריגנד. שום קסטיל, שום ארמון, רק התוית התמוהה בעולם, עם צילום של מישהו שמחופש, מסתבר, ללוחם פלמי, חמוש בזקן מטונף, קשת וחץ שמכוון לקונה התמים שהחליט לסטות מגזרת הגולדסטאר ולהסתכן בשתיית בירה בלגית.

החשאי הזמין בוסטון לאגר של סמואל אדמס ואני קיבלתי את הבירה שלי בכוס ממותגת וגבוהה, שאיפשרה ליצור ראש קצף יפה ובועות פעילות. הרחתי דבש, קרם ידיים וטיפה דובדבנים ובפה התפשטה מרירות עדינה. הגוף של הבירה קל, היא מגוזזת במידה והאפטר שלה קצר, תפוחי ולא מרשים. בהחלט פחות קטסטרופלית מה-Brigand IPA, אבל אפשר לוותר גם על זאת.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ותיקי הבריגנדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s