חוצפה ישראלית

הזמן: שני בערב
המקום: סלון ברלין, תל אביב
השותים: החשאי ואני
הנשתה: מכבי(עמ' 189)

ה-Delirium Cafe הוא תחנת חובה של כל חובב בירה המבקר בבלגיה. קומפלקס ענק, צפוף ורועש שגדולתו  בתפריטו: 2004 סוגים שונים של בירות, שנספרו בזמן ביקור נציגי ספר השיאים של בירה במקום לפני מספר שנים. התפריט של המקום הוא חוברת עבת כרס, עם מספר עמודים גדול יותר מזה של קטלוג איקאה (מישהו קיבל השנה ויכול לנדב לי? נראה לי שהדוור הפסיכופת שלנו העלים את החוברות בכוונה) ובו, לפי ארצות וסגנונות, מככב אוסף הבירה שמאושפז בחדרי הקירור הענקיים. כמו הפרובינציאליים הטובים שאנחנו, עוד לפני שחיפשנו את הבירה הבלגית אותה נלגום במקום, חיפשנו בקדחתנות את הנציגות הישראלית. מצאנו. שתיים. הראשונה היא Simcha Beer, שמיוצרת בחמניץ, מקום שאולי נשמע כמו שם של שכונה בבני ברק, אבל הוא למעשה עיר די מגעילה במזרח גרמניה (פעם ישנו שם. סניף של איקאה מהווה את האטרקציה הגדולה של המקום). השניה – מכבי. ברגע הזה הבנתי את הכוונה מאחורי סלוגן האייטיז "בעולם קוראים לזה חוצפה ישראלית". באותו תפריט, בין בירות_____ מגרמניה, בוטיקים בלגיים והתפריט ההיסטרי של הHoppy Loft, הקומה העליונה של הדליריום בה מוגשות עשרות בירות כשותיות ממבשלות אוונגרדיות מרחבי היבשת ומארה"ב. אי אפשר שלא לתהות מי לעזאזל שותה מכבי במקום כזה (למען הסדר הטוב, התפריט של הדליריום מלא בנציגויות זרות רבות לא מזמינות כלל וכלל. KEO הקפריסאית, לדוגמא).

קיר מצופה בבקבוקי דליריום בדליריום קפה

את מטבעות האירו שלנו הוצאנו על בירות בלגיות באותו ערב, זולות יותר מה7 אירו שבקבוק של מכבי עולה. בכל מקרה, זאת בירת הייצוא מס' אחת של ישראל, לפי ויקיפדיה וטמפו כאחד, אבל ככל שהחך הישראלי הלך והתעצב עם כניסת שחקנים חדשים לשוק, נראה כי סר חינה בעיני הנייטיבס. לפני כשנתיים, במילותיהם של אנשים שגולשים באתר ICE, המותג עבר מתיחת פנים, שכלל שינוי מתכון ולוגו. מהתווית הוסרו איורי המדליות בהן היא זכתה בתחרויות בשנות ה-70, שכילדה הייתי בטוחה שהן קשורות לזכייתה של מכבי ת"א בגביע אירופה,הפונט שונה והמראה נקי יותר. במקביל, נערך קמפיין הטמעה שהריח והרגיש כמו התחייה מחדש של Pabst Blue Ribbon, בירה אמריקאית זולה שזכתה לעדנה מחודשת ואירונית-משהו בקרב היפסטרים: תחרות צילומי שפמים בבלוג אופנת רחוב מחד, מכבי הום טור מאידך ונוכחות בולטת של ברזים בפאבים מעופשים מסוג הפרוזדור כתוספת שתופסת.

מהדורת רטרו של בירה מכבי שהושקה בתדר לפני מס' חודשים. באופן אירוני, הבקבוקים החדשים מוצלחים יותר.

אז למרות שיש לנו בקבוק מכבי במקרר (אחד מהנ"ל), החלטנו לשתות את הבירה בפאב תלאביבי היפסטרי מהסוג שאנחנו מדירים את רגלינו ממנו בדרך כלל. די אירוני, בהתחשב בעובדה שהחלטנו לחסוך ולצמצם ביציאות לא הכרחיות. אתמול, לפני שביקרנו את סבתא, עצרנו בתחנה של רחוב רש"י וקפצנו לסלון ברלין לבירה. נפלנו על הHAPPY HOUR, אחד המשתלמים בעיר (15 ש"ח לחצי!), הצטופפנו בפינה בנסיון להתחמק כמה שיותר מעישון פאסיבי שעודד ע"י המקום בצורת מאפרות מאולתרות מתחתיות הייניקן שמונחות על הדלפק, כירסמנו שקדים במים וארעבס על חשבון הבית ושתינו. הריח של מכבי אופייני לפילזנרים. מה זה אופייני? שאלה טובה. קצת לתת, קצת כשות, קצת מהכל ובעיקר חלש. הטעם, אנמי, מריר מעט. לא משהו לכתוב עליו הביתה או להמליץ למבקר בדליריום להזמין. ובכל זאת, לקראת אמצע הכוס הבנתי משהו לגבי הטעם של בירה מכבי, לגבי ההגדרה המדוייקת שלו, מבחינתי, לפחות: טעם פרימורדיאלי. הטעם הראשוני, שהגדיר לחושים שלי מה זה בירה: משקה מר עם קצף שאבא שותה ונותן לי לטעום אי-שם בסוף הסבנטיז. האנטגוניזם להיפסטריות עדיין שריר וקיים, חוסר ההבנה מה העולם מוצא בבירה הזאת, כשמטר מסלון ברלין, בפראג הקטנה, נמצאות דוגמאות נהדרות לז'אנר עדיין לא נפתר, אבל כמו עוגיית מדלן שטעמיה דומיננטיים יותר בתאי הזכרון מאשר על הלשון, כך גם מכבי, בירה בינלאומית.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “חוצפה ישראלית

  1. באחת הפעמים שהייתי בדליריום קפה (כשמכבי עוד עלה 10 יורו, זה בטח עדיין אותו בקבוק מאז) ישבו ליד הבר שני frat boys אמריקאים טיפוסיים כאלה ואחד הסתכל על התפריט ואמר לחבר שלו בהתלהבות עצומה "Wow man! They got Maccabee, from Israel!"

    • Maccabi from Israel, how wonderful! We used to get drunk on it on the Birthright trip!
      הבוקר מצאתי בארנק את הקבלה מהHoppy Loft. ג'קי בראון של מיקלר עולה פחות ממכבי.

    • שכחתי לכתוב שאנחנו היינו היחידים עם כוסות מכבי; כל שאר יושבי הבר שתו פאולנר או גולדסטאר. היפסטרים היפסטרים, אבל בסוף בלוטות הטעם מדברות.

  2. חברה , יש עניין אחד… המכבי שונתה לפני שנתיים וחצי , ומחבית היא מבריקה . כשותיות טובה ללאגר בהיר , ובעיקר מזכירה את הסטארופראמן , רק יותר טובה… תנסי אותה במזיגה איטית , אצלי למשל , יהיו לך מסקנות שונות לגמרי…

  3. פינגבק: הטרילוגיה החיפאית חלק ב' או: הפאב מעבר לפינה « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s