כוס בירה כוס בריאות?

 הזמן: רביעי בערב מאוחר
המקום: פינת האוכל, בין המיטה לחדר העבודה
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Singha (עמ' 229)

היום קיבלתי תזכורת מהיקום למה, עם כל הכבוד לצעיפים ובירות כריסטמס, חורף זה גרוע. מאז הבוקר הגרון שלי צורב ויבש, ואילו האף שלי צורב ורטוב. אני לבושה במיטב מחלצות הפוטר שמצאתי בארון, לומדת מקרוכלכלה וטוחנת אקמול צינון וקלגרונים שנכון לעכשיו לא ממש עוזרים, לא לאפגרון ולא לעקומת הצריכה המצרפית. בצר לי הוצאתי בירה מהמקרר. עוד חודש לסיום המשימה ושפעת פוטנציאלית לא תסיח את דעתי, הו לא.

המקרר מלא מכל טוב, אבל את האיילים המפונפנים עדיף לשתות אחרי שועד הבית של הגוף יגיע להסכם עם האיברים הסוררים שמשביתים את חושי הטעם והריח, אז פתחתי בקבוק של סינגה, לאגר תאילנדי שנראה לא מזיק אבל גם לא מדהים. בספר כתוב שאחוז האלכוהול בבירה הוא 6%, אבל על התוית בעברית מודפסת הספרה 5. אני מחוקה מדי בשביל לבדוק את העניין. הבירה זהובה-בהירה, עם מעט בועות וטיפ-טיפת קצף. אפי האדום והנפוח זיהה לתת, תירס, קצת חומץ והרבה לימון; שני הריחות האחרונים התבטאו גם בטעם. הבירה מחליקה בגרון, הגוף שלה, באופן מפתיע, לא ממש דליל (אבל אולי אלו נוזלי הגוף שלי שהתערבבו עם הבירה?).

בתשובה לשאלה שבכותרת הרשומה, לא נראה לי שהבירה הזאת שיפרה את מצבי. מצד שני, היא גם לא הרעה אותו. מצד שלישי, איזה מזל שלא בזבזתי בירה טובה הערב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s