הטוב והרע והיקר

הזמן: שני בלילה
המקום: בר השוף ביהודה המכבי ואז בבית
השותים: החשאי ואני ואז גם אחי הקטן והמצוין
הנשתים:La Chouffe (עמ' 162), Deus (עמ' 115)

אחי הקטן והמצוין נוסע מחר לארץ שזהב מתגלגל ברחובותיה ובירות בוטיק ממלאות את מקררי סופריה. קבענו פגישה אחרונה של שריצה בסלון והטרדות מצד החתולים ביום שני אחרי חדר הכושר. הוא בושש להגיע, יש לו הרבה ממי להפרד, אז במקום לעלות הביתה אחרי האימון בחדר הכושר התיישבנו בשוף-ברחוב לבלגית צוננת מהחבית.

אנחנו אוהבים שוף, פחות אוהבים את הבר של השוף, כי כמו כל דבר ביהודה מכבי משהו בו מתפספס. זה פחות המסך שמקרין שידורי ספורט והמאפרות על השולחנות ויותר היצע הבירות, שחוץ מברזים של בירה בלגית חמודה כולל גם בקבוקים של גולדסטאר וטובורג (והנה תרומתי הצנועה לרשימת "אנשים שצריך להרוג" מבית בלייזר: כאלה שמזמינים טובורג וגולדסטאר בברים מתמחים באשר הם).

אז לה שוף. איזה כיף של בירה! יש לה צבע צהוב עכור וכשהיא מחבית חדשה ונמזגת כראוי ראשה ראש קצף זקוף וגאה. האף פגש בשמחה תפוז, מעט לתת, מסטיק וקצת שקדים-רוזטה (לכבוד ערב הקוקטיילים שיתקיים בנינקאסי בשבת הקרובה?). הפה נהנה ממתקתקות עשירה, מעט מרירות, תחושה רעננה וסיומת עגולה וארוכה עם רמיזות לקליפת תפוז. איזה כיף שתיכף נגמרת השנה – המפגש הבא שלי עם לה שוף יתקיים במהרה בימינו.

ואז חזרנו הביתה ואז אחי הקטן והמצוין הגיע ואז לכבודו, לא חובב גדול של בירה אבל זורם ומתנסה בכל מקרה, פתחנו בקבוק של דאוס, בירת שמפניה שמבושלת בבלגיה ומיושנת במחוז שמפיין.90 ש"ח היא עלתה לחשאי וזה נחשב למחיר טוב; בעבר ראיתי אותה עם תג מחיר בן שלוש ספרות.

בירת האוליגרכים נמזגה לשני סניפטרים, עבור אחי ועבורי. החשאי ניצל את ההזדמנות כדי לחנוך את ספל הבירה שאחי ורעייתו קנו לו לכבוד יום ההולדת ואחרי שתי לגימות הבנו משהו חשוב: נמצאה הבירה בעלת היחס ההפוך הקיצוני ביותר בין מחיר לתמורה. המראה שלה דווקא מבטיח: צלול ובועתי מאוד כמו שמפניה. הבועות הרעישו וזה דווקא מגניב. הבעיה התחילה בריח: תפוחים חמוצים שלא בישרו טוב. את הטעם כבר התקשנו לתאר בצורה קוהרנטית יותר מWTF. תקשיבו, זאת אחת הבירות הדוחות, אם לא ה-. הצלחתי לבודד סבון ואדמה ואז פשוט ויתרתי. הגוף שלה קל והסיומת, בהתאם, ג'יפה.

חסכו ממני בבקשה השערות על פוטנציאל ההתיישנות של הבירה. אני מאמינה שבירה שמתחילה לא טוב לא באמת יכולה להתפתח למשהו טוב.

ואילו בירות אתם הייתם קונים ב-90 ש"ח?

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הטוב והרע והיקר

  1. לגבי המשפט האחרון אני דווקא לא כל כך מסכים אבל לגבי השאר די מדוייק. אני כן הוצאתי 3 ספרות על דאוס וכמו שאמרו בנווה חמציצים כגודל הפיציות – גודל האכבזות. באד לייט עם טעם של חבית עץ זה עדיין באד לייט.

  2. ניסיתי לפני שנה + את הדאוס מאיזה בקבוק שישב כמה שנים באיזה מחסן שכוח-אל… היה נהדר. היינו שלושה חובבי בירה מושבעים שלהפתעתם (מכיוון שהבירה נחה לה במחסן חם ולא אידיאלי במשך כמה שנים) אהבו את הבירה מאוד!
    אולי שתיתם בקבוק מקולקל? אולי זאת בירה שאוהבת תנאי יישון גרועים? או אולי זה הכל עניין של מזל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s