סמיקלאוסמיקלאוסמיקלאוס

(זה כמו פורטיסחרופורטיס רק בבירה)

 

התמונה להמחשה בלבד

 

הזמן: שישי בערב

המקום: הסלון

השותים: איש הבירה, הילדה השוודית המתה, החשאי ואני

הנשתים: רבים ומרתקים, אבל נתרכז בSamichlaus (עמ' 244)

כשהתחלתי את הבלוג פתחתי דף משימות, ובו טעימות וטיולים שהיו אמורים להוסיף לי עניין בתשעת חודשי הבלוג. מבחינתי, השיא של הבלוג היה אמור להתרחש בחגיגות האוקטוברפסט בבירה טייבה, בהן לצערי לא השתתפתי (אבל את הביקור במבשלה בהחלט אפשר להגדיר כשיא). השיא שלו ציפו קוראים רבים היה נושא הרשומה הזאת – טעימת סמיקלאוס חדש מול ישן. ישנה הילה מסביב לבירה הזאת – לאגר חזקה, החזקה בעולם, שמבושלת פעם אחת בשנה, הילה שאם תשאלו את החשאי, אינה מוצדקת בכלל. חלקנו בקבוק סמיקלאוס בשנה שעברה וזאת היתה חוויה קשה – אפילו לחובבת יין קידוש כמוני.

לפני מס' חודשים קנינו בקבוקים ממהדורות 2009 ו-2010, ששימשו השראה לרעיון הטעימה ההשוואתית. הזמן עבר, לא מצאנו בקבוקים ישנים יותר ובטעימת  בירה באטרפליי ביום שני עלה הנושא לדיון. סוכם שבגלל שהן לא התיישנו מספיק אין טעם להשוות ושגם ככה קשה לשתות בקבוק אחד מהדבר הזה. השוודית התנדבה  טנטטיבית לסייע לנו עם הבקבוק היחיד שנשתה ואתמול הכוכבים הסתדרו, היא עבדה במשמרת בוקר והצטרפה אלינו ואל איש הבירה לטעימה.

בתפריט: בירות חורפיות מארה"ב ומהולנד, בירת מנזרים קצת אנמית מבלגיה וסמיקלאוסמיקלאוס. אכן, שניים! איש הבירה הוציא מהצידנית בקבוק מבישול 2004. מסתבר שבחורה ששמעה על הבירה הזאת ונדלקה, קנתה משטחים ושל מהדורות 2003-2004 ודי נתקעה איתם במשך הרבה שנים. לפני כשנתיים נורמן פרמיום החלו לייבא אותה מחדש, ביחד עם האורבוק המוצלחת מאותה מבשלה.

זהירות!

לסמיקלאוס הגענו מבושמים למדי והתחלנו עם החדשה, מודל 2010 (ה-2009 נרתמה למרתף של הילדה השוודית המתה ותפתח במסיבת בר המצווה של בנה הבכור. אנחנו מקזזים את מחירה מהצ'ק). היא אלכוהולית. מאוד אלכוהולית. הרחתי בעיקר אלכוהול אבל גם קצת שזיפים וצימוקים ואפילו מעט לתת. הבירה עצמה מתוקה מאוד, סירופית וקשה למדי לשתיה ובכל זאת הופתעתי לטובה. הזכרון של החשאי הכין אותי לבירה קיצונית ובלתי נסבלת והתבדתי לטובה. 7 השנים אצל איש הבירה עשו לסמי 2004 רק טוב. כצפוי, כמעט לא נותר בה גיזוז, אבל הריח קיבל תפנית לכיוון הפורט והפירותיות, עננת ריח עשירה ומהנה. הטעם ליקרי ומתקתק וכן, הוא דרש שוקולד מריר מאוד לליווי. עם איש הבירה הסליחה, באמת היינו צריכים לחשוב על זה (תזכור להביא בונבוניירה לבר מצווה של שוודי ג'וניור). בניגוד לחדשה הסיומת לא אלכוהולית נורא והמרקם יותר שמנוני ופחות סירופי.

תודה למסובים על החברה, העזרה והבירות.