מי פנוי להרצל?

הזמן: שלישי בערב, מאוחר, אחרי העבודה
המקום: בבית. קר בחוץ
השותים: החשאי ואני
הנשתים:  הרצל קטמון, Herzel Del Habano

לא הלכנו לשומקום בזמן האחרון, פשוט לא טרחנו לתעד את השתייה, לפחות לא בעברית. בבלוג הבירה האנגלי שלנו זרקנו מילה על שתי בירות ששתינו ביום שישי. על דברים אחרים ששתינו לא ממש היה שווה לכתוב, או לא ממש רלוונטי לכתוב עליהן בעברית או שכבר נכתב עליהן (דוגמאות? מכבי, שלנקרלה חיטה, ברודוג…).

אבל הערב, הו, הערב פתחנו את שני הבקבוקים של הרצל שקנינו בחנוכה האחרון בBeer and Beyond. בירה הרצל זו עוד אחת מהסאגות. שמענו עליה טובות לפני הרבה זמן, נודע לנו שבבר  בשם הרצל, ברחוב הרצל ברחובות, ניתן להשיג אותה, ופעם עמדנו לנסוע לשתות אותה שם. למרבה המזל התקשרנו לפאב לפני שיצאנו והבנו שהפסיקו למכור שם את הבירה. מזלנו, כי כך נחסכה מאיתנו נסיעה לשפלה.

ההזדמנות לשתות את בירה הרצל נקרתה בדרכנו לראשונה בגמר הסמואל אדמס לונגשוט. היא היתה טובה, אני זוכרת, אבל לא יותר מזה. מישהו זוכר משהו מהלונגשוט? שתי הבירות שקנינו בושלו במבשלת העם באבן יהודה, דבר שעשוי להקל על התפוצה של ההרצלים.

התחלנו בקטמון, בירה מסוג Red Ale. איזה מזל שאני קוראת את חיים ברעם ומבינה את ההקשר. הבירה מעורפלת, חומה-אדמונית עם ריחות מתוקים, ביניהם כאלה שהזכירו לי דבלים. טעמנו. זאת בירה מתוקה ועשירה בטעמים עם מעט מרירות בסיומת. הגוף בינוני, הגיזוז עדין. זאת בירה טובה, מאוזנת ונעימה לשתיה, כזאת שיש לה זכות קיום מעבר לגימיק וחשוב מכך – מעבר לבירגיקס. גם מי שלא נמנה על ההרפתקנים והסקרנים הגדולים יכול להתחבר אליה וליהנות ממנה ובזאת גדולתה.

הבירה השניה שטעמנו היא הרצל דל הבאנו. אחרי ששתינו נכנסתי לדף המבשלה באתר Beers ונזכרתי שעוד בלונגשוט קראתי/ שמעתי על תיבול הבירה בעלי סיגר קובני. זאת בירה חומה כהה ואטומה כמעט, עם ראש קצף קטן וחום. הרחתי קלייה, עץ שרוף, עישון ופירותיות. הבירה הזאת הרבה יותר מרה ויבשה אבל עם כל העץ והעשן יש בה משהו עדין. היא קלה למדי, הסיומת שלה מתוקה וטיפה צורבת. ברור שאת זאת אהבתי יותר. ניחוחות של עץ, עישון וקלייה קונים אותי בזול, אבל באמת, שתיהן טובות מאוד.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מי פנוי להרצל?

  1. אני מאוד חושש משימוש ב'עלי סיגר' במשקאות או בהשריית כל דבר ניקוטיני.
    הסיבות לכך מופיעות ב http://www.artofdrink.com של דארסי אוניל, שהוא גם ברמן, וגם כימאי ולכן יודע להשתמש במילים ארוכות מבלי להיעזר בניקוד, אבל הנקודות שהוא מעלה בפוסט על השריות ושימוש מסוג זה גרמו לי להבין שעשן אפשר להכניס למשקה בלי ניקוטין, ושיש בכך סכנה ממשית.

    לא יודע כמה המבשלים של בירה הרצל מודעים לכך, אם יש להם או אין להם אישורים, והאם האישורים בכלל עוסקים בהיתרים והשלכות של השריה שכזו.

  2. פינגבק: רשומה מאגמתית. « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s