בלילות הקיץ החמים

הזמן: הערבים האחרונים של חודש יוני
המקום: קרוב למזגן
השותים: החשאי ואני
הנשתים: Königsbacher Pilsener,  Henninger Premium Lager

החום כבר בלתי נסבל, יולי בפתח ותיכף יתחילו אירועי חוף ובירה שמטרתם לקבע במוחותינו המיוזעים את קיומן של גולדסטאר/ סמואל אדמס/ פאולנר/ קרלסברג/ טובורג/ מחק את המיותר באמצעות הקישור חום-זיעה-בירה.

זאת העונה בה בירות המנזרים אמורות, לפי אנשי השיווק, להשאר בחושך, בפינת המקרר, ולפנות מקום תחת השמש ללאגרים קלילים שמתאימים לים.

אנחנו שונאים את הים, החשאי ואני. בעיקר בתל אביב. אין מצב לsuspension of disbelief – לא יכולה שלא לחשוב ששחיה בחוף פרישמן/ הילטון/ מציצים (שני האחרונים זה לא אותו דבר?) משמעותה שחיה עם בני מעי שנפלטו הימה בחסות השפד"ן. שונאים את הים, אבל במצבים מסוימים, זורמים עם בירות קלילות. בשבוע שעבר נכנסנו לאחת מחנויות האלכוהול של רחוב העליה במטרה לגלות דברים חדשים ולהתעדכן במצאי בשוק וגילינו שידידתנו לילך עובדת שם. היא כיוונה אותנו למדפי הלאגרים והצביעה על שני בקבוקים זולים, 6-7 ש"ח כל אחד מהם. שניהם בעלי שמות גרמניים, אבל האחד מבוקבק ברשיון בירדן. לפני שאתם מרימים גבה, תזכורת: בירה דנית שמבוקבקת באשקלון. מטר מעזה. אפשר להמשיך.

Königsbacher Pilsener היא הראשונה שפתחנו. בירה גרמנית שמקורה בקובלנץ במערב גרמניה, שנודעת לשמצה בשל היותה עיר תאומה של פתח תקוה. בירה בהירה, זהובה וצלולה עם ראש קצף לבן ויפה עם ניחוחות קלושים של לימון וגרעינים. הטעם מריר ואנמי למדי והגוף קליל. שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל לגמרי בירה שאפשר לקחת לחוף.

מקורה של Henninger אף הוא בגרמניה, אך כאמור, היא מבושלת ברשיון בממלכתו של עבדאללה החתיך ההורס. המראה שלה פחות מרשים, היות והראש ירד במהירות. ריחות סטנדרטיים של לתת, דהויים קמעה, טעם מריר, מעט מתכתי אבל לא רע. גוף קל, סיומת מרירה. אהבנו אותה יותר.

אי אפשר לחפור יותר מדי על הבירות האלו. הן לא מחדשות כלום לא מבחינת הטעם, לא מבחינת הריח, אבל כבירות קלות, זולות ומבוקבקות הן מספקות את הסחורה שנדרשת לים, לפיקניק או לכל מקום אחר.

להתראות בהפגנות הערב!