הטרילוגיה החיפאית חלק ב' או: הפאב מעבר לפינה

(24 שעות בחיפה, 3 פאבים, 3 רשומות)

הזמנתי לנו חדר במלון קולוני במושבה הגרמנית, מרחק הליכה מתחנת הרכבת, מואדי ניסנאס ומהעיר התחתית, מרחק יריקה מהרייך השלישי של חיפה, הלא הוא פאב הדאנק. ישבנו שם פעמיים, פעם אחת בשישי בערב, אחרי ארוחת סלטים קלה ומשביעה באלדיאר, פעם שניה בשבת בצהריים, אחרי גיחה לפיתה בזעתר ובצל במאמא פיתה. יש אוכל בדאנק, אבל האופציות הצמחוניות בתפריט מעטות ועבור טבעונים יש צ'יפס. זה באופן רשמי. בצהרי שישי מוציאים שם בדרך כלל מנות מיוחדות ואפשר להזמין מראש מנה טבעונית. בשישי בו היינו בחיפה לא בישלו.

חוקי הבית. אלו צריכים להיות החוקים בכל בית. לחצו להגדלה.

חוץ מהתפריט יש גם ארבעס. ארבעס זאת קטניה וביחד עם הדגן של הבירה מתקבל חלבון מלא. אני רוצה להאמין בכך לפחות. היה גם אבטיח אורגני מתוק שאחד הברמנים הביא מהסופר האורגני בו הוא עובד, ופרס עבור השתיינים, ככה סתם כי היה לו אבטיח והם היו שם.

פרנציסקאנר כהה. חבל שהתמונה לא מעבירה את הנוקשות של ראש הקצף.

לסיבוב הראשון הזמנתי מכבי מהחבית, כי ככה הבטחתי פעם בתגובה לטוקבק. החשאי לקח פרנציסקאנר כהה. לא זוכרת אם הן נכללו בHappy Hour או ששילמנו מחיר מלא, שעלה לאחרונה בעקבות מס השטייניץ. מדיניות הHappy Hour של הדאנק מוזרה קצת: 5 או 6 חביות שמשתנות מדי יום ואפילו במהלך היום, נמזגות תמורת 2/3 מהמחיר הרגיל. השעה השמחה נמשכת מהפתיחה בשעות הצהריים ועד מתישהו בערב, 8 או 9. בעקבות הגזרות שנחתו עלינו, הנוהל ממשיך ברגיל בשישישבת, אולם בשאר ימות השבוע, ימים שבהם מגיעים לשתות השתיינים ולא הבליינים, ההנחות על הבירות הנבחרות ממשיכות לאורך כל היום. אנחנו שתינו עם בלוטות הטעם (והריח והראיה) ולא עם הארנק, ובחרנו מה שהתחשק לנו בלי קשר לשעות או להוזלות. עוד נלגמו בשישי ובשבת פורטר אלון מוצלחת מחבית חדשה של נגב, ניוקאסל, גמברינוס ופילזנר אורקוול. את שני האחרונים אני שתיתי, כי קשה להתמודד עם משהו כבד יותר מפילזנר בחום של אוגוסט.

בשבת בצהריים אלכס מהדאנק, בעל המקום, בעל הבלוג שקושר ברשומה הקודמת על הגולדסטאר בהדר, והאיש שלא איפשר לנו להכנס ולשתות מחבית השפאטן האחרונה שנשארה בארץ אי אז, היה שם עם אשתו ובתם. העברנו כמה שעות בדברי הלל לבירות גרמניות וצ'כיות (החשאי שמר על זכות השתיקה בעניין האחרונות), בביצ'ינג על יבואנים תאבי בצע שהעלו את המחירים ללא כל פרופורציה לגזירות שטייניץ ובדברי הלל על תינוקות שאוכלים הכל, כמו המתוקונת מהתמונה למטה, שקצת מצליחה להוציא את העוקץ מעניין הרייך החיפאי.

smoochable!

אם היינו מתגוררים בחיפה, במקום הגיוני ולא באיזו ורדיה שצריך 70 אוטובוסים כדי לצאת ממנה, הדאנק בטח היה הפאב הקבוע שלנו.

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הטרילוגיה החיפאית חלק ב' או: הפאב מעבר לפינה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s