בירה בשווייץ חלק ב' – בבזל, בלי כסף לפלאפל.

הדבר הראשון שתפס את העיניים שלי כשירדנו מהאוטובוס שהובילנו משדה התעופה לתחנת הרכבת[i] היה שלט מאיר עיניים: Drinks of the World. ברור שידעתי על קיומו של הסניף הבזלאי של הרשת, מובן שגם ידעתי שהוא נמצא בתחנה המרכזית, אבל לא שיערתי שזה יהיה הדבר הראשון בו אחזה. תכננו לקנות את הבקבוקים בשלב מאוחר יותר של הטיול, אבל לא התאפקתי ונכנסנו לבדוק את המדפים. פסחנו על הdrinks והתמקדנו בבירה, שהof the world שיחקה בה תפקיד מרכזי. הבירות השווייצריות, הגרמניות והבלגיות שלטו במדפים, אבל חוץ מהן נחו עינינו על בירות ממבשלות בוטיק גדולות יחסית כדוגמת ברו דוג, סיירה נוואדה, קונה מהוואי, בירות אנגליות למיניהן ועשרות רבות של לאגרים ממדינות שלא ידועות כיצואניות של בירות איכותיות: החל ממרוקו, דרך בוליביה ועד לטהיטי. ויש שם גם הרבה ג'אנק.

שמרנו את הקניות לסוף הטיול כדי לא להסחב עם המשקל ואחרי צ'ק אין במלון הסמוך לתחנת הרכבת שמנו פעמינו לברופאב של Unser Bier. יעד הבירה הראשון שלנו שכן במרחק 7 דקות הליכה מהמלון, במבנה תעשייתי באמצע שכונת מגורים שקטה. המבשלה נפתחה ב1998 על ידי קבוצת מבשלים ביתיים וכיום זוהי מבשלת המיקרו הגדולה ביותר באזור. בשנת 2011 600,000 ליטרים של בירה בושלו בה. הברופאב פתוח רק בימי חמישי ושישי והתמזל מזלנו והצלחנו להכניס את הביקור ללו"ז, אבל הבירות של אונזר ביר נמכרות ממש בכל פינה בעיר. מחוץ לבזל קשה למצוא אותה ומחוץ לשווייץ – בלתי אפשרי, בגלל עלויות היצור הגבוהות והמיסוי.

IMG_2681

התיישבנו בברופאב המואר והמקושט לקראת חג המולד הזמנו את ארבעת הבירות שנמזגו מהברזים (בלונד/ פילס, אמבר אייל, שווארצביר ובירת כריסטמס עונתית) וכן בקבוק של IPA. כמצופה מבירות שמוגשות במבשלה, כל הבירות היו טריות מאוד. למעט בירת הכריסטמס שלא היתה מספיק כבדה ועשירה כמצופה, כולן מאוד התאימו לז'אנר, כולן שתיות מאוד. כולן מסוננות. אף אחת מהבירות לא גרועה אבל אף אחת מהן גם לא מלהיבה. נקודת האור – הריח המאלטי שבקע מדלתות המבשלה הפתוחות, בה נערך סיור (בגרמנית) כשהגענו.  הבירות נמזגות לכוס בגודל אחיד, כמעט חצי ליטר.

IMG_2688משם תפסנו טראם למרכז העיר, חצינו את הגשר שמעל הריין, שהואר בתאורת חג מרהיבה ושמנו פעמינו אל Fischerstube שבעיר העתיקה, פאב ששייך למבשלת פישר, שמתגאה בהיותה המבשלה הקטנה ביותר בעיר. המסעדה הומה אדם ורועשת, עם תמונות על הקירות, אהילי ויטראז' ומיני מזונות שווייצים לא טבעוניים בעליל בתפריט (הלכנו על שני סיבובים של פרעצלס). לבירות של פישר קוראים Ueli ואף הן גרמניות באופיין ומדוייקות. הזמנו את כל הבירות שנמזגו מהחבית ולשמחתנו יכולנו לבחור גדלים שונים, החל משניט ועד ל-3 ליטר. הלס, לאגר לא מסונן, וייצן מצויין ודונקל, כמו גם בוק חורפי מהבקבוק. האוירה העולצת, שהזכירה לנו את בוואריה, הוסיפה להנאתנו הכללית מהבירה.IMG_2690

 מאחר שעברו כמה שעות טובות מאז שהכנסנו אוכל נורמלי לפינו[ii] יצאנו מפישרסטובה והלכנו למרכז אנרכיסטי ששוכן מעבר לפינה, במטרה למצוא אוכל צמחו-טבעוני. המטבח כבר היה סגור כשהגענו, אז הזמנו שתי בירות של מבשלת אפנצלר מהפינה הצפון-מזרחית של שווייץ ונשלחנו לסולטן סאראי, מסעדה טורקית שנמצאת במרחק 5 דקות הליכה מהמרכז האנרכיסטי. החשאי הזמין פלאפל לא טבעוני – קציצת חומוס שמטוגנת עם ביצה ואני סגרתי את היום המתיש והקר הזה עם מרק עדשים מהביל ומשביע.

את בוקר יום שישי פתחנו עם משקה חם ומאפה בHolzofenbäckerei Bio Andreas. עטתי על מאפה שמרים מלא בשקדים מסוכרים, צימוקים ושאר טובין ועל קערת תה, כי ביקשתי בגרמג'יבריש איינס גרוסס תה ביטה. גרוססט אס וואז.

IMG_2708

ומאפה טבעוני מדהים עם שקדים מסוכרים, צימוקים, שומשום ושאר מטעמים

באר התה

באר התה

אחר כך עטנו על ה- Weihnachtsmärkte, שווקי חג המולד, כדי לספק את התשוקה ליין חם ומתובל שקיננה בי מהרגע שקלטנו שנהיה בשווייץ בזמן הזה של השנה. מצאנו בדוכנים נוגט טבעוני ושוקולד מריר בדוכן של Coco Loco, שלהם גם חנות במרכז העיר, ולאחר מכן שמנו פעמינו לAll Bar One, כדי להתרענן בבירות קצת יותר, נו, חדשניות. הAll Bar One הוא מקום חדש ונוצץ במרכז העיר, שמיועד לקהל מתוחכם ומגיש מיני משקאות, החל ממשקאות חמים איכותיים, עבור ביין, דרך סינגל מאלטים וכלה בקוקטיילים. זהו סניף של רשת ברים בריטית שממתגת את עצמה כידידותית לנשים (אבל באמת, לא כמו ברים תלאביביים שמתהדרים בפימייל פריינדליות ובפוסטרים של בחורה שמצווה לבלוע [צ'ייסר. ע"ח הבית. אנחנו אוהבים את הלקוחות שלנו!] אבל אני נסחפת. בואו נחזור לאוירופה). אנחנו הגענו בשביל הבירה, כמובן. חמישה ברזים של בירות שווייציות (כולל אונזר מהערב הקודם, אם זכרוני אינו מטעני) והיצע של כ-20 בירות "ארוזות" מעניינות יותר: שמות של מבשלות קראפט גדולות כסיירה נוואדה, ברודוג ופולר'ס ושמות פחות ידועים של מבשלות מהקנטונים האיטלקיים של שווייץ, שבזכותן איתרנו את המקום. לשמחתנו, כמו שבבזל ובציריך יש לבירות השפעות מובחנות של הסגנונות הגרמניים, כך בקנטונים הדרומיים מורגשת ההשפעה של תעשיית הבירות האיטלקית, שעליה אפשר לקרוא הרבה בבלוג של דרור טרבס.

שוק חג המולד בבזל

שוק חג המולד בבזל

הגענו לבר אחרי ששאלנו את מבשלת Bad Attitude, שהכרנו דרך דרור, איפה אפשר להשיג את הבירות שלהם בבזל. הזמנו פחית של The Dude, דאבל IPA, ובהמלצתה של הברמנית בחרנו בבירה ממבשלה שווייצית נוספת, אייל ענברי בשם La Rossa של מבשלת San Martino, אף היא מהחלק האיטלקי. שתיהן היו טובות מאוד והיוו שינוי מרענן מהבירות של ליל אמש.

IMG_2732

למרות המאפים של הבוקר הבטן התחילה לקרקר ולבשר שהגיע הזמן להמשיך לבדוק את היצע המזון הצמחו-טבעוני בעיר. Tibits, רשת מזנוני בריאות צמחוניים עם היצע רחב של מנות טבעוניות, נמצאת מעבר לפינה. העיקרון פשוט ודומה לקלאבים בטורקיה, למי שזוכר את הימים היפים ההם: לוקחים צלחת וממלאים בכל טוב. רק מאחר ומדובר במזנון צמחוני האפשרויות רבות ומגוונות יותר, ומאחר ומדובר במזנון בשווייץ, המזון טרי יותר ומאחר ולא מדובר בהכל כלול, בסוף שוקלים את הצלחת ומשלמים. מאחר וכאמור מדובר בשווייץ, ברגע התשלום פושטים רגל. 451 גרם מזון עבורי (זה לא הרבה) ו-636 ג' עבור החשאי (זה לא השביע אותו) = 45.6 פרנקים שווייצריים. 187 ₪ לפי שער יציג לארוחת צהריים קלה. אלה המחירים שם. אתם לא רוצים לדעת כמה עלתה הפחית של בד אטיטיוד. הארוחה הזאת סידרה לי את הצורך בירקות ותבשילים. החשאי היה הרבה פחות נלהב ועל הסניף שלהם בבזל פסחנו.IMG_2738

בדרך חזרה למלון קפצנו לשזוף את עינינו בהיצע הרום, הסינגל מאלט והבירה בPaul Ullrich, אבל נאמנים להחלטתנו לרכז את הקניות בציריך, לא נגענו בדבר, למרות המבחר הנהדר של הרום, שכלל גם מזקקות קטנות וחדשות, שלא שמענו עליהן לפני כן. ביקרנו גם בקתדרלת בזל, הצטלמנו ליד מלון שלושת המלכים ולפני הרכבת לציריך הספקנו להכנס לDrinks of the World ולהצטייד בשני בקבוקים לדרך (עליהם יסופר בblog מתישהו).

ועוד עץ מקושט, סתם כי זה יפה.

ועוד עץ מקושט, סתם כי זה יפה.


[i] לנים במלון בבזל? באכסניה? התחבורה הציבורית על חשבון הברון. בעלותכם לאוטובוס משדה התעופה הכינו מבעוד מועד את הואוצ'ר למקרה שהמבקר יחליט לבקר. בקבלת המפתח לחדר, בקשו את כרטיס הנסיעה. זוהי בערך ההטבה החינמית היחידה בשווייץ.

[ii] כנהוג בטיסות לואו-קוסט, גם באיזיג'ט משלמים אקסטרה על ארוחה. הפעם לא היה לנו זמן להכין משהו לבד, אז לפני היציאה לשדה התעופה קנינו שני כריכים בלחם ארז בשכונה. מעיון בעלון המידע במטוס למדנו שהרווחנו, קולינרית וכלכלית כאחד.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “בירה בשווייץ חלק ב' – בבזל, בלי כסף לפלאפל.

  1. פינגבק: בירה בשווייץ חלק ד': פרידה מציריך « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s