אל תתבאסו – שתו אביסו

הזמן: שלישי בערב
המקום: סינג לונג, רח' סלמה
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Yebisu (עמ' 23)

בעקבות SMS שהגיע מאנשי שלומנו בדרום, שמנו פעמינו לצ'יינה טאון, הלא היא רחוב סלמה, לארוחת ערב בסינג לונג שלוותה בשתיית אביסו. רק פעם אחת נתקלתי בבירה הזאת, הראשונה בספר (ואחת האחרונות שנשתות), בפיצה בוטיק שליד המנזר באלנבי. איך היא הגיעה לשם? נפלה ממשאית, אנא עארף? מאז לא ראיתי אותה עד אתמול ובטח גם לא אראה אותה. יש לי הרגשה, אולי היא מוטעה, שהבירות האסיאתיות לא ממש תפסו כאן. לפחות אותי הן לא תפסו. לאגרים תעשייתיים, יבשים ובהירים. אם בא לי משהו מהז'אנר הזה, למה שלא אשתה משהו מהיבשת הישנה?

בכל מקרה, מכל אלו ששתיתי עד כה (כולל הקוברה שלא נכללת בספר, שניסיתי לפני שנים אבל לא כולל צינגטאו שאשתה בימים הקרובים) האביסו יוצאת כשידה על העליונה. היא סטנדרטית. לא מרגשת או מיוחדת בפרופיל הריחות או הטעמים אבל לגמרי drinkable. אם להסתמך על  מוזיקה ואופנה, אני בטוחה שאפשר למצוא ביפן מבשלות יצירתיות וקיצוניות; את המיינסטרים היפני אני לא ממש צריכה.

האוכל בסינג לונג מעולה, המסעדה ידידותית לצמחונים וחשוב מכל – מכירה בעליונות המערב. סידרו לנו שולחן עם סכו"ם ולא עם מקלות ואפילו רק בגלל זה אחזור לשם.