הודעות ומנהלות, 26.3-1.4

כמה חדשות ועדכונים שמעניינים אותי, ואולי יעניינו גם אתכם.

ביעור חמץ במבשלת אלכסנדר

מתי: שישי הקרוב, 31.3, בין 10-16

איפה: WIN, פארק תעשיות עמק חפר. ממש ליד המבשלה.

מה קורה: בירות אלכסנדר במחיר מוזל, מוזיקה, אוכל, סיורים במבשלה.

למה? בעוד שאוקטוברפסט זה סתם סיבה לתמריצי מכירות עבור יבואניות הבירות הגרמניות, חגיגות ביעור חמץ/ חיסול מלאים לפני פסח, בטח בשעות היום הראשונות של האביב ושל שעון הקיץ מסתמנות כמסורת הבירה הישראלית הנכונה. אלכסנדר מריצים את הפורמט הזה כבר כמה שנים. החשאי ואני לא ממש אנשי פסטיבלים, אבל אלכסנדר יודעים לארח ומבשלים יופי של בירה, אז פתו את הנהג/ת התורנ.ית באוכל ובדרך נאה בכבישים הפתלתלים בין מושבי עמק חפר ובקרו שם בשישי.

alexander

מרפסת מחודשת למבשלת שריגים

מתי: מדי שישי ושבת, בין 10-17

איפה: מבשלת שריגים, במושב, ובכן, שריגים לי-און

מה קורה: בירות של רונן ועמק האלה מהחבית (20 לשליש, 25 לחצי) ובבקבוקים הביתה, חומוס ביתי וטרי ונוף לפארק בריטניה

למה? למה לא? בשישי האחרון יצאנו לטיול ספונטני וגיחה צילומית ליער צובה, והחלטנו – הפלא ופלא! – לקנח בבירה. הרבה זמן לא ביקרנו בשריגים, והופתענו לגלות שדלתות המבשלה מוגפות ושהפסאז' המוכר שומם. מבט נוסף לימד שהפאב עבר לקומה התחתונה של המרכז המסחרי של היישוב, דבר שאיפשר לשריגים להתרחב, ולמבקרים ליהנות מהאוויר ומהאווירה. היה נחמד לפני, אבל עכשיו ממש כיף כאן. ברופאבס עם מרפסות ענקיות מול נוף אהובים עלי מאוד.

שבוע אחרון בביר מרקט שרונה

מתי: השבוע

איפה: ביר מרקט, שרונה מרקט

מה קורה: עצוב וקשה להקליד את המילים הללו, אבל הביר מרקט נסגר. לא לטובת שיפוצים או מעבר למקום אחר, פשוט סוגר. השבוע הם מרוקנים את המקררים ואת החביות.

למה: אם יש היבט חיובי לעניין זה שכבר אין שום סיבה להכנס ל"מתחם" האנטי-עירוני הזה. התמונה שלמטה צולמה בחמישי בערב. לכו שתו את הפילס החדשה של באסטר'ס – היא סבבה לגמרי. תודה דגן ורותם, על הכל.

beermarket

בואו לגלן

מתי: תמיד, גם בשישי ושבת

איפה: שלומציון המלכה, ירושלים

מה קורה: בירות בתמחור הוגן, בכוסות חצי אמיתיות וסיכוי למוטורהד ברמקולים

למה: הבלוג הזה מאוד נמנע משימוש בהודעות לעיתונות ובהעתק-הדבק; יש מספיק פלטפורמות שמפרסמות קומוניקטים, ולא בשביל זה אתם כאן, אבל הגלן הוא אחד הפאבים האהובים עלינו בארץ. אנחנו ממעטים לשבת שם בגלל שהוא ממוקם בעיר שהסובלנות שלנו אליה ושלה אלינו הולכת ומתדלדלת משנה לשנה, אבל אנחנו אוהבים אותו מאוד. לכן הסטטוס של לאון, בעל המקום, מהאלה שאוהבים בירה יותר מאת תזרים המזומנים שלהם, מובא כאן כלשונו, ולמטה – התפריט, לעיונכן. שימו לב לפינה הימנית העליונה – הפתעה נהדרת!

אנו פונים ללב שלכם ולמקלדת
לפני כחודש החלפנו תפריט בירה לתפריט הכי מעניין ומגוון שיש בירושלים ועם המחירים הכי הוגנים שהצלחנו לתת, מחיר הבירה לחצי ליטר (לא פיינט לא שליש אלא חצי!!!) מתחילים ב-20 ש"ח ונגמרים ב-32 לבירה בלגית חזקה ומיוחדת. הרוב סביב ה-25-6-7 לחצי. כל זה בהתחשב שכולן בירות בוטיק מיוחדות ולא משהו סטנדרטי. כדי להצליח לשמור על המחירים הללו ולא להעלות אותם בטווח הרחוק אנו אנו צריכים את עזרתכם, הפיצו את בשורת הבירה, בירה במחירים שבירה צריכה להיות (בתנאים שיש בארץ לצערנו אנחנו לא פראג).

GLEN

טריו וארבעת הדובים

??????????????

הזמן: תחילת שבוע קיצי במיוחד

המקום: פינת האוכל של דרור וכרמית

השותים: דרור טרבס מהבלוג החלוצי רק בירה, החשאי, אני ובסוף גם קצת כרמית

הנשתים: טריו IPA , רביעיית בירות מבית מבשלת הדובים.

קצת רקע: כדי לגייס כספים לפתיחת הסניף החדש של ביר מרקט בשרונה מרקט, שסוף סוף עומד להפתח, דגן ורותם בר אילן ממבשלת הדובים/ מבשלת העם/ ביר מרקט/ עזר כנגדן של נשות חיל הרימו בחורף האחרון קמפיין הדסטארט מוצלח, בו התומכים זכו לשלל פינוקים. אחד הפינוקים היתה רביעיית הטריו IPA, 4 בירות, אותו מתכון בסיס של שמרים ולתת, אותו אחוז אלכוהול (6%) אותה דרגת מרירות (50 IBU. לשם השוואה, דרגת המרירות של הבירה הנמכרת בישראל היא 13 IBU). השוני הוא בכשות: כל אחת משלושת הבירות הראשונות בסדרה מכילה זן כשות אחד, והרביעית מכילה את שלושתן.

החשאי הזכיר אירוע שנערך לפני כ-4 שנים בפורטר אנד סאנס בתל אביב, בשם Samuel Adams Deconstructed – בו הוטעמה סידרה של 5 בירות שהיוו את סדרת המבשלה האמריקאית פורצת הדרך. לכולן אותו מתכון בסיס של בירת Latitude 48. הלאדידטיוד מורכבת מ-5 סוגי כשות, ולכל אחת מהבירות בסדרה, כשות אחת מהחמש. הנה רשמי הטעימה של אורן אבראשי מאותו אירוע.  בטעימה הזאת נכחו גם הדובים, וכנראה שהפירוק לגורמים של אותו מתכון עם רכיבים שונים השפיע עליהם. קצת פחות שאפתנים מסמואל אדמס, עם קצת פחות תקציבי שיווק, אבל עם הרבה אהבה לכשות שמשחקת תפקיד בולט במבשלת הדובים, בחר דגן לאחד ולפרק שלושה סוגי כשות: גרמנית, אמריקאית וניו זילנדית.

כשדרור קיבל את הרביעייה שלו, הצעתי שנפגש לטעימה משותפת, שתדרבן את שנינו לכתוב. אם אני בקושי מוצאת את עצמי מזינה כתובת מייל וסיסמה למערכת, פלא שדרור זוכר את שלו. לשמחתי הוא שיתף פעולה, ואת הרשומה שלו תוכלו למצוא כאן. פונקנו ופינקנו במיטב חטיפי ארצנו, שהיוו התאמה מושלמת לטעימה.

ארוחת ערב לגיטימית

ארוחת ערב לגיטימית

שלושת הבירות עם הכשות הבודדת ממוספרות, הבירה שמשלבת את שלושתן לא. אז הלכנו לפי הסדר שמבשלת העם קבעה, ולסיום שתינו את הטריו המשולבת; זאת הדרך הנכונה לטעמנו – קודם כל לבחון ולמצוא את האלמנטים הכשותיים בכל אחת בנפרד, ואז להבין את השילוב

.

Trio IPA 1 Columbus, עם כשות אמריקאית: צבע ענברי עמוק וטיפה מעונן עם ראש לבן וקטן. ארומה של מנדרינה, טיפה סוכריה ואננס, ובפה מרירות, שאחריה הדרים – בצד החמוץ שלהם דווקא. הגוף מלא, הסיומת מיצית והדרית, טיפה מתוקה ומגורענת (מלשון grain) בסוף. מאוד מגוזזת.

Trip IPA 2 Pacific Gem, עם כשות ניו זילנדית. הבירה הקציפה אז מזגנו מהר. גם הבירה הזאת ענברית, אבל טיפה בהירה יותר מהראשונה. ראש לבן-צהבהב ענק ויפה. הרחתי סבון וטיפה אבק, ואחר כך הגיעו פרחים, מנגו וקיווי. זאת בירה יבשה ומרה, בלי להתנצל, עם טעמים של סבון וקצת אורנים – או אולי בת-אורן? הגוף בינוני – זאת בירה קלה יותר מטריו 1, הסיומת מייבשת את הלשון. גם היא מאוד מגוזזת ויש סבוניות בסיומת. זאת בירה אגרסיבית יותר ופחות קלה לשתיה מהראשונה.

Trio IPA 3 Hellertauer, עם כשות הלרטאו הגרמנית, אחד הזנים הבסיסיים בעולם הבירה: גם זאת ענברית-זהובה ומעוננת, עם ראש לבן-צהבהב. ארומה פרחונית – מעט יסמין, מעט עשב. עדינה יותר מהאחרות. המרירות עדינה ופרחונית יותר, ואז מגיע מעט יובש. הגוף בינוני, הסיומת מרירה ועדינה, עשבונית טיפה.

לבסוף – Trio IPA, שמורכבת משלושת סוגי הכשות. זאת בירה בצבע ענבר-ברונזה, מעורפלת ועם ראש קצף לבן. באף מרגישים בהתחלה מעט פירות טרופיים, אחר כך אורנים, בסוף פרחים ואז קצת אבק. בפה מרגישים תכונות משלושת סוגי הכשות שהרכיבו אותה: יובש מהפסיפיק ג'ם, עדינות מההלרטאואר ומעט פירותיות מהקולומבוס, עם מתקתקות כמעט ולא מורגשת. שוב הרבה גיזוז, גוף מלא, סיומת עם מרירות עדינה וטיפה שמריות.

אלו לא הבירות הטובות ביותר שיצאו ממבשלת העם, שהוציאו עד היום כמה מהIPA's והAPA's היותר טובים בארץ, אבל הניסוי מרתק וזאת תשורה הולמת לאוהדי המבשלה, שמהווה מעין הצצה לאספקט מסוים של בישול בירה: בחירת חומרי הגלם, השילוב והיחסים לקבלת תוצר סופי אופטימלי. הכי אהבתי? את הרביעית. השלם גדול מסכום חלקיו, נו.

חושבת שאת הבירה הזאת לא תוכלו להשיג, אבל עשרות בירות בוטיק ישראליות אחרות – בקבוקים לצריכה במקום, לקניה הביתה וכמה ברזים משובחים, תמצאו בשרונה מרקט, בקצה שקרוב יותר למתחם שרונה. שאר המתחם לא מעניין כל כך, אבל ממול יש פלאפל ג'ינה, שעד שאהובי אריאל הקוסם יחליט לזכיין, זאת הבחירה הכי טובה בעיר.