מס הבירה – הקרב המאסף

beer_tax_12a

הקליקו וחיתמו

האמת שתכננו להעלות היום רשומה על בירה ברומניה, אבל לאור ההתפתחויות האחרונות שינינו כיוון. זוכרים את הרעש על מס הבירה, שהתחולל בתקשורת, בתעשיה ובבלוגים בקיץ האחרון? המס לא בוטל למרות הרשומה שפורסמה בבלוג (הפתעה!): הוא נגבה מהיצרנים, אנחנו השותים מרגישים אותו במחירים הגבוהים יותר ובכוסות הקטנות יותר.

ביום שני הקרוב תתכנס ועדת הכספים לאישור ההעלאה. תזכורת, ממס של 2.2 ש"ח לליטר, בערך, הקפיצו את המיסוי לבערך 4.1. תוסיפו את אחוז המע"מ שעלה  ותקבלו מס של 5 ש"ח לליטר. הקלות על מעמד הביניים? צמצום פערים anyone? כן, בטח. כבר היום גובים את המס, אבל אם הוועדה תאשר, החל מיום שני הוא יהפך לחוק.

אני לא יודעת עד כמה עצומות עוזרות, אבל אם לא ננסה בטוח שומדבר לא יקרה. אז כן, ננסה לעשות רעש, בתקווה ובאמונה שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולהקל על החברים בענף הלא-פשוט הזה על רמותיו השונות: הקונה בקבוקי חצי במכולת, היזמית שרוצה למקצע את התחביב, המסעדן ששוקל להרחיב את מערכת הברזים, הבירגיקס שהתחילו לחשוב פעמיים על קניית בקבוקים תוצרת הארץ לצריכה שוטפת (כי גם דינקים שאננים לא שולחים יד למדף בשביל בקבוק בזלת שמתומחר בלמעלה מ-20 ש"ח. סיפור אמיתי משר המשקאות בקיץ האחרון), ונו, גם את המבשלות הגדולות.

אז תחתמו, אוקיי? הקליקו על הקישור שפה למטה ↓

מבטלים את הכפלת מס הבירה – עוד לא אבדה תקוותנו!

קיצי, לא עקבי.

הזמן: שישי, לפני הצפיה בפרק הראשון של משחקי הכס.
המקום: סלוננו הממוזג
השותים: החשאי ואני
הנשתה: עוג קיצי של מבשלת הגולן

אל תאמינו לתמונות יחסי הציבור. אל תאמינו גם לתמה שמלווה את הרשומה הזאת. כדי להתרשם מהתווית של העוג הקיצי, העונתית של מבשלת הגולן צריך לראותה בחיים האמיתיים וגם לגעת בה. איזו צבעוניות מקסימה, איזה דפוס משובח, איזו טקסטורה! השקיעו שם, במחוז הבחירה של אביגדור קהלני, אם לא בעיצוב עצמו אז לפחות בסטודיו לעיצוב.

ואיך הבירה? זאת ששתינו אתמול טובה. מריחה מקליפות הדר, עשב ומעט לתת. מרירה. בהתחלה בעדינות, עם דומיננטיות של הלתת. הכשות תופסת מקום בהמשך, אבל עדיין, הבירה לא תוקפנית ולא "מוזרה" ומתאימה לקיץ ולטעם הישראליים. למרות שהיא מכילה רק 4.5% אלכוהול, יש לה גוף. הסיומת גם מרירה ונעימה.

הבירה ששתינו אתמול מומלצת בכל פה. האם אנחנו ממליצים על עוג קיצי? שאלה טובה. זאת הפעם השניה שטעמנו את הבירה הזאת. הפעם הראשונה היתה ביום הIPA בפורטר אנד סאנס לפני כשבועיים ומהבקבוק שהתהדר בתווית המרהיבה נמזגה בירה שונה: מעט עכורה, עם ארומה פירותית קלושה שהזכירה שימורי פירות בסירופ וטעם גרעיני מאוד, כמעט ללא זכר לכשות. הילדה השוודית המתה לגמה מהכוס שלנו ופסקה שאנחנו חייבים לקנות בקבוק נוסף, כי מה ששתינו לא מייצג את הבירה. ובכן, נראה ששתי הבירות ששתינו מייצגים יפה את מבשלות הגולן. מעטות המבשלות המסחריות שפועלות כאן, שניחנות בכזאת חוסר עקביות כמו הגולן. למה שעוד אפשר להבין בבישול ביתי, לקבל, אולי, בברו-פאבס, אין מקום בבישול מסחרי. זה לא הוגן כלפי הצרכנים. לפעמים ממש בא לי שיחילו GMP ו-ISO על מבשלות.

עוד משהו לא הוגן קשור במחיר ששילמתי עליה. החשאי ואני לא נוהגים להתמרמר על מחירים, לא של בירות בוטיק ישראליות, שעלות הייצור שלהן גבוהה משמעותית מעלות הייבוא של כמעט כל הבירות שמופצות כאן. סיבה נוספת שאנחנו לא מתלוננים היא, כפי שכתבתי השבוע למנהל בר מסוים ששאל לדעתי על העלאת מחירי הבירה, שאנחנו לא צרכני הבירה הטיפוסיים. אין לנו נאמנות מותגית, אנחנו כמעט לא יוצאים לפאבים ובירה עבורנו היא תחביב רציני שאנחנו מוכנים ויכולים להשקיע בו.

עם זאת, השבוע הגענו לגבול העליון. קניתי את בקבוק העוג ביחד עם עוד כמה בירות בשר המשקאות סניף הבורסה. 18 ש"ח לבקבוק 330 מ"ל. לפני פיקדון, כן? בדיקה קצרה באינטרנט מעלה כי המחיר הקטלוגי (כמה סטימצקי מצדכם!) של העוג בבית המשקאות של נפתלי עומד על 20 ש"ח. אני לא מבינה למה מישהו שהוא לא אנחנו, קרי חנון בירה שחייבלטעום הכל ולדרג הכל יקנה בירה ישראלית בתפוצה רחבה במחיר הזה.

הטרילוגיה החיפאית חלק ב' או: הפאב מעבר לפינה

(24 שעות בחיפה, 3 פאבים, 3 רשומות)

הזמנתי לנו חדר במלון קולוני במושבה הגרמנית, מרחק הליכה מתחנת הרכבת, מואדי ניסנאס ומהעיר התחתית, מרחק יריקה מהרייך השלישי של חיפה, הלא הוא פאב הדאנק. ישבנו שם פעמיים, פעם אחת בשישי בערב, אחרי ארוחת סלטים קלה ומשביעה באלדיאר, פעם שניה בשבת בצהריים, אחרי גיחה לפיתה בזעתר ובצל במאמא פיתה. יש אוכל בדאנק, אבל האופציות הצמחוניות בתפריט מעטות ועבור טבעונים יש צ'יפס. זה באופן רשמי. בצהרי שישי מוציאים שם בדרך כלל מנות מיוחדות ואפשר להזמין מראש מנה טבעונית. בשישי בו היינו בחיפה לא בישלו.

חוקי הבית. אלו צריכים להיות החוקים בכל בית. לחצו להגדלה.

חוץ מהתפריט יש גם ארבעס. ארבעס זאת קטניה וביחד עם הדגן של הבירה מתקבל חלבון מלא. אני רוצה להאמין בכך לפחות. היה גם אבטיח אורגני מתוק שאחד הברמנים הביא מהסופר האורגני בו הוא עובד, ופרס עבור השתיינים, ככה סתם כי היה לו אבטיח והם היו שם.

פרנציסקאנר כהה. חבל שהתמונה לא מעבירה את הנוקשות של ראש הקצף.

לסיבוב הראשון הזמנתי מכבי מהחבית, כי ככה הבטחתי פעם בתגובה לטוקבק. החשאי לקח פרנציסקאנר כהה. לא זוכרת אם הן נכללו בHappy Hour או ששילמנו מחיר מלא, שעלה לאחרונה בעקבות מס השטייניץ. מדיניות הHappy Hour של הדאנק מוזרה קצת: 5 או 6 חביות שמשתנות מדי יום ואפילו במהלך היום, נמזגות תמורת 2/3 מהמחיר הרגיל. השעה השמחה נמשכת מהפתיחה בשעות הצהריים ועד מתישהו בערב, 8 או 9. בעקבות הגזרות שנחתו עלינו, הנוהל ממשיך ברגיל בשישישבת, אולם בשאר ימות השבוע, ימים שבהם מגיעים לשתות השתיינים ולא הבליינים, ההנחות על הבירות הנבחרות ממשיכות לאורך כל היום. אנחנו שתינו עם בלוטות הטעם (והריח והראיה) ולא עם הארנק, ובחרנו מה שהתחשק לנו בלי קשר לשעות או להוזלות. עוד נלגמו בשישי ובשבת פורטר אלון מוצלחת מחבית חדשה של נגב, ניוקאסל, גמברינוס ופילזנר אורקוול. את שני האחרונים אני שתיתי, כי קשה להתמודד עם משהו כבד יותר מפילזנר בחום של אוגוסט.

בשבת בצהריים אלכס מהדאנק, בעל המקום, בעל הבלוג שקושר ברשומה הקודמת על הגולדסטאר בהדר, והאיש שלא איפשר לנו להכנס ולשתות מחבית השפאטן האחרונה שנשארה בארץ אי אז, היה שם עם אשתו ובתם. העברנו כמה שעות בדברי הלל לבירות גרמניות וצ'כיות (החשאי שמר על זכות השתיקה בעניין האחרונות), בביצ'ינג על יבואנים תאבי בצע שהעלו את המחירים ללא כל פרופורציה לגזירות שטייניץ ובדברי הלל על תינוקות שאוכלים הכל, כמו המתוקונת מהתמונה למטה, שקצת מצליחה להוציא את העוקץ מעניין הרייך החיפאי.

smoochable!

אם היינו מתגוררים בחיפה, במקום הגיוני ולא באיזו ורדיה שצריך 70 אוטובוסים כדי לצאת ממנה, הדאנק בטח היה הפאב הקבוע שלנו.

 

מס על בירה, פחחחחחחחחח

תכננתי לכתוב היום רשומה קצרה, רק כדי ליידע אתכם על שני אירועים שיתרחשו בסופ"ש הקרוב, אבל ביבי ושטייניץ שוב החליטו לקלקל, והפעם את הנושא שלשמו התכנסנו.

בהינף קולמוס החליטו קריוס ובקטוס של הפוליטיקה הישראלית, AKA ביבי-שטייניץ, להעלות את המס על הבירה. הבשורה תפסה אותנו בבית, ברביעי בערב, כשהחשאי ואני אירחנו מפגש טעימות. מתוך שמונת הטוענים שלושה מתפרנסים מבירה. האחד מנהל באחת מהמבשלות הגדולות; השני הוא בעלים של מבשלת בוטיק; לשלישי יש עסק שכל מהותו ופעילותו מוקדשות לקידום תרבות הבירה בארץ. שלושה אנשים שהולכים להפגע ישירות מהמס הזה ישבו אצלנו בסלון בשעה שההודעה על המס הספיני במהותו פורסמה. איפה היו בני משפחותיהם והעובדים שלהם, שאף הם הולכים להפגע מכך? לא יודעת. הסלון צר מלהכיל טעימה המונית. חמשת המסובים האחרים גם יפגעו מהמס הזה. לא אדבר בשם החברים, אבל החשאי ואני מסוגלים לספוג את ההעלאה הקרובה. אנחנו מרוויחים יפה (ביחס לרוב האוכלוסיה, כן? זה לא אומר שאנחנו יכולים לקנות בית או לממן ילדים) – נשחוק עוד קצת את המשכורת.

המס הזה בזיוני. בגלל ששחקתי את עצמי אתמול בדיונים על הנושא, אחרוג ממנהגי ואעשה קופי-פייסט. לא ליחצ"נים (אם כי במקרה הספציפי הזה קוראים ושותים ישמחו לפרסם הודעות לתקשורת), אלא לגדי דבירי, הבעלים של בירדי ואחד מעמודי התווך של הענף שהולך ונבנה כאן:

בהמשך להעלאת מס הקניה על הבירה ובעקבות שיחות שלי עם אנשי בירה מזועזעים כמה נקודות שצריך להעלות:
1. הכי קל זה לבוא ולהפציץ, בלי לחשוב. למרות שבתחומים אחרים יודעת הממשלה לאמץ כל מיני חוקים ותקנות מחו"ל ולהתלות בכך שבאירופה זה גם ככה, פה משום מה הראש נטמן בחול ולא נראה שממש ניסו לבדוק מה קורה שם כי אם היו בודקים היו מגלים שבמדינות אירופאיות שיודעות בירה מהי מתייחסים אחרת למיסוי על בירה.
2. מיסוי בגובה של 4.19 ש"ח לליטר הוא מכת מוות לתעשיית בירת הבוטיק הישראלית. גם ככה מדובר בשוק קטן ובהקפיי ייצור נמוכים יחסית. זו תעשייה צעירה ומתפתחת ובמקום לעודד אותה מורידה הממשלה גרזן עליה. אני מאוד מקווה שזה נובע מכך שעדייין לא יודעים בממשלה שיש תעשייה כזו ולא שמכה זו הונחתה תוך ידיעה שהיא תפגע בתעשייה.
לכולם ידוע שמה שמניע בסופו של דבר את הכלכלה אלו הם העסקים הקטנים ותעשיית בירת הבוטיק בנוסף לכך היא גם מוקד תיירותי ומוקד הסברתי חשוב מאוד במלחמה נגד השימוש לרעה באלכוהול. (ביננו, כמה שיכורים ראיתם מסתובבים ברחוב עם בירת בוטיק ישראלית, כמה ילדים שיכורים נתפסו כשהם שותים בירת בוטיק ישראלית?) ולכן באירופה השכילו להבין זאת והעניקו הקלות למבשלות הקטנות.
3. שיעור מס הקניה ביחס לעלות המוצר הוא שערורייתי !!! בחישוב גס, שיעור המס נע בין 70% מעלות הבירה במבשלה קטנה ל- 300% !!! (שלוש מאות אחוז) במבשלה תעשייתית גדולה. שיעור מטורף לכל הדעות שלא ברור אם יש לו אח ורע באיזשהו מקום.
4. ואם יצקצקו המתחסדים בלשונם ויגידו שהכלכלה במצב שביר וצריך להגביר את גביית המיסים אז תרשו לי להגיד שיש ענף שלם בתחום האלכוהול שמשום מה זוכה ליחס מועדף ולפטור ג ו ר ף ממיסוי זה – ענף היין. אולי הגיע הרגע להשית גם עליו איזשהו קצה של מס שיעזור למלא את הקופה.

מישהו, לא יודעת מי, כבר העלה עצומה הקוראת לביטול המס. תחתמו, בבקשה תחתמו. עצומות תמיד נראות לי כמו אקט פופוליסטי שלא באמת עוזר, אבל שני הליצנים* האלה לא ממש נרתעים מפופוליזם זול, נניח דוגמת העלאת מס על ייצור משקה בן 5% אלכוהול והנחתת מכת מוות על תעשיינים זעירים, אזו אולי זה יעזור.

העצומה כאן:

לקישור לעצומה הקליקו על התמונה

 

*ליצנים מפחידים אותי. אם אי פעם אחלה בסרטן, הכימותרפיה/ ביולוגיים לא יפחידו אותי – "רופאי החלום" שמסתובבים במחלקות יגרמו לגרורות להתפשט. גם בהקשר הבריאותי ביבי ושטייניץ מפחידים אותי, אבל זה סיפור אחר (מי אמר אבחנה שגויה כי המערכת התקמצנה על אמצעי הדמיה יעיל ולא קיבל?)עם הג'לולוגים שקוראים את הבלוג, ויש כאלה, הסליחה.