כמה מילים על פסטיבל הבירה

בגלגול הבא הם יהיו מועדון חשפנות 🙂 הדוכן הגאוני של לאפינג בודהה.

בשבוע האחרון שתינו והמלצנו על בירות ממבשלות שמזגו אתמול בפסטיבל הבירה בבית הספר לברמנים זמן אמיתי, שזקני השבט עוד זוכרים לו חסד נעורים כמועדון סליזי עם סט-ליסט אחד שכלל את אן קלארק וסיסטרס אוף מרסי. במהלך השבוע לא ידענו אם בכלל נצליח להגיע לפסטיבל, או אם נרצה להגיע (היתה איזו תוכנית שלא מומשה לנסוע למדבר). בסוף הגענו והיה כיף, בעיקר באספקט החברתי: דמויות מהפייסבוק שהופכות אנושיות למספר דקות, ברמניות שפתאום רואים שיש להן גם רגליים, חברים מבשלים וחברים לשתיה באוירת סופ"ש נינוחה וגם חברות לעבודה ובני זוגן.

לא דובים – לא שותים

 

חוץ מהמימד החברתי, אנחנו מגיעים לאירועים האלה כדי להתוודע  לבירות ולמבשלות שאנחנו לא מכירים, או שלא יוצא לנו לשתות ברגיל, בתקווה לגילוי שתוביל לשיתוף כאן ולמעקב, אבל אם אין לנו דברים טובים לכתוב, אנחנו לא כותבים. לא על מבשלים ביתיים. ביקורת על מבשלות מסחריות, גם קטנות, צריכה וחייבת להתפרסם, גם אם למבשלים קשה לקרוא טקסט לא אוהד: יש לכם ברקוד? חותמת כשרות? אתם מוזגים בברים ומוכרים בחנויות? לקהל השותים מגיע לדעת מה בבקבוק.

אז לא, לא תהיה כאן סקירה של בירות שברור שבושלו עם מי ברז בעייתיים ולא על בירת חיטה מקולקלת. לא תמצאו את הבירות האלו בחנויות, אז אין טעם. מבשלים שרוצים לקבל את דעתנו הכנה מוזמנים ליצור קשר בפרטי.

 

 

לקראת פסטיבל הבירה בזמן אמיתי – גופר'ס חיטה

התוית הכי חמודה בעולם. באמת.

הזמן: רביעי בלילה
המקום: פינת האוכל המוגנת
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Gopher's Chili Wheat

לפני פסח העברתי מלאי ממבשלת גופר'ס למקרר הביתי שלנו, בתשלום, כמובן. אתמול בערב שלפתי את בירת החיטה. לא בגלל שבועות, בגלל הצ'ילי. רק חריפות יכלה לייאוש של אתמול בערב, אז העמסתי אג'יקה על הלחם ואת הצ'ילי חיטה בכוס פאולנר. איזה מזל שבחרתי בכוס גבוהה של בירה חיטה; הנוזל היה מגוזז מאוד ויצר ראש קצף לבן וענקי שירד לאיטו והתמוסס לתוך נוזל זהוב-בהיר וצלול. הארומות פלפליות, טבסקואיות אפילו, אבל לא כאלו שגרמו להזיל דמעה. חבל. בהמשך גילינו גם פלפל ירוק חריף. הטעם מתקתק מלתת ומתובל, עם צריבה קלושה בסיום.

לצ'ילי וויט אין קשר לבירת חיטה סטנדרטית: לא במראה, לא בריח ולא בטעם, אבל היא קיצית, קלילה ומעקצצת.

הבירות שיימזגו בפסטיבל יהיו מהאצווה האחרונה של גופר'ס as we know it. אחרי 5 שנות מבשלה חלק מהבירות יעברו לייצור במבשלת העם. אני כבר סקרנית לשתות ואף שוקלת לשמור את הבקבוקים שיש ברשותי להשוואה, אם אצליח להתאפק.

לקראת פסטיבל הבירה בזמן אמיתי – מייבירוביץ' בערב

הזמן: שני בערב, אחרי המקלחת ולפני השינה
המקום: פינת האוכל המוארת באור יקרות
השותים: החשאי ואני
הנשתה:MaiBEERovicz Doppelbock

פסטיבל הבירה שמתקיים ביום שישי הקרוב הוא תירוץ לפתוח בקבוקים של המציגים שהצטברו במקרר. במוצ"ש טעמנו בירה של הלאפינג בודהה הותיקים, ואתמול דגמנו את הדופלבוק של מייבירוביץ', שמבושלת במבשלת העם. יתכן ובפסטיבל הם יציגו בירות ביתיות, שעל כמה מהן כתבנו באופן חריג בסביבות חופשת פסח (גילוי נאות? כן, גילוי נאות – הבירה המסוקרת לעיל נקנתה במו כספנו).

הדופלבוק של מייבירוביץ' נמזג חום כהה ועכור עם מעט קצף בצבע בז'. יש לו מנעד ריחות רחב, שכולל צימוקים, יין, אדמה, מעט אלכוהול/ תסיסת פירות ושוקולד מריר, וטעם אלכוהולי, מתוק וייני. הגוף כבד, הגיזוז רך והסיומת מתוקה. יש הרבה משקעים, שאני אוהבת אישית (שמרים זה בריאות). סך הכל טעים למדי ובטח יתחבב על מבקרי הפסטיבל שתרים אחר בירות חזקות – כאן 7.5% – ומתוקות.

 

לקראת פסטיבל הבירה של זמן אמיתי: לאפינג בודהה בצהריים

הזמן: שבת בצהריים, בין טעימה מודרכת בשישי לטעימה כאוטית במוצ"ש
המקום: סלוננו השמשי
השותים: החשאי ואני
הנשתה:Laughing Buddha Single Malt IPA

פסטיבל הבירה שיתקיים ביום שישי הקרוב במועדון זמן אמיתי בתל אביב שימש תירוץ טוב לשלוף מהמקרר את אחת הבירות שקנינו לפני הפסח מלאפינג בודהה, מבשלה כבר-לא-ביתית, עדיין-לא-בוטיקית-ברשיון, ותיקה (השתתפה לראשונה בתחרות בשנת 2005!), מגוונת (ברזומה: פורטר, IPA לסוגיו, יין שעורה, סטאוט, חיטה, מעושנת ועוד ועוד…) עם נטיה לאחוזי אלכוהול גבוהים.

אני לא יודעת מה הסיפור של הסינגל מאלט IPA. אולי קיבלתי הסבר במעמד הקניה, אבל בינתיים שכחתי. בכל מקרה, זאת בירה צלולה וענברית, עם ראש קצף מלא ולבן וריחות פירותיים האופייניים לכשות. בטעם יש מרירות כשותית לא תוקפנית מדי וגם הדים של לתת. אחוז האלכוהול הגבוה (7.5%) לא הורגש בטעם, דבר שיש לציין לזכותה של הבירה. עם זאת, היא כבדה וקשה לשתיה לבד – איזה מזל שאנחנו חולקים בקבוקים.

אם יתמזל מזלכם, חוץ מהבירה שהבודהות ימזגו בשישי הקרוב, הם יטעימו וימכרו צנצנות של אג'יקה, AKA סחוגרוזיני, שעשוי מכוסברה, שום ושמן.

הפייסבוק של מבשלת לאפינג בודהה כאן

כתבנו גם על הסטאוט ובירת החיטה שלהם כאן

וזה האירוע: