שווארצה חייה? לא ממש…

הזמן: שני בערב
המקום: פראג הקטנה באלנבי
השותים: החשאי, מרק, שחוץ מלשתות בירה גם צופה בכדורסל ומה שנשאר ממני אחרי יום עבודה + לימודים + טינופת של תלאביב בקיץ
הנשתהKrusovice Cerne (עמ' 297)

על הבר בפראג הקטנה, שעתיים וחצי של שיחות על אמריקה ובירה וביצ'ינג על שירות, חוסר ידע ומחירים בברים בישראל ורום וקוקטיילים, מרק עם סטאוט בריטי, החשאי עם חיטה מאוסטריה ואני, עם המשימה שלי שבכלל לא באה לי בטוב אתמול, עם הצ'רנה. כהה, קצת קלויה ועם גוף שמזכיר את קספר the friendly ghost, כלומר לא קיים. פילז שנושק לנקודת הקיפאון היה הרבה יותר מתאים אתמול בעשר בערב, אחרי הטירוף של היום ועם הלנגוש שהתבקש שאזמין.

הראש שלי לא ממש בבירה עכשיו. כלומר הוא כן בבירה, אבל בביתיות ובמתחרים שיאכלסו את מתחם המרינה בהרצליה בלונגשוט מחר ומחרתיים. הסופ"ש יוקדש לקוקטיילים אז אני מאמינה שהשבוע אוריד הילוך, אבל אין הדבר אומר שאני שוקטת על שמרי. נהפוך הוא – אם הכל יסתדר בקרוב מאוד אבצע את אחת ממשימות הבירה שאני יותר מחכה להן.

חזרה לשגרה

הזמן: שבת אחר הצהריים
המקום: פראג הקטנה, אלנבי
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Krusovice Imperial(עמ' 296)

חוזרים לשגרה. רביעי: חתונה עם הרב. חמישי: חתונה. שישי: מסיבת רווקות ואז הופעה של פורטיס בבארבי. שבת: כביסה, רביצה על הספה בסלון, מיילים, טקסט שקריאתו נמרחת כבר חודש. אין בבית אוכל. בקושי יש בירה.בסביבות 4 הקמנו את עצמנו, נכנסנו לאוטו ונסענו לפראג הקטנה באלנבי כדי להשקיט את הרעב ולהכשיר את השטח למתמחים בקרדיולוגיה.

החשאי הזמין כוס של פרנציסקאנר אהובתו ואני הזמנתי קרושוביצה בהירה, גם בגלל שהיה חם כל כך שהאפשרות לשתות בירה בת יותר מ-5% אלכוהול היתה מעבר לכוחותי וגם בגלל שפעם אחת ניסיתי לשתות את הבירה הזאת אבל התפריט בילבל אותי. אני חושבת שהיום, בביקורי השלישי בפראג הקטנה, סוף סוף הבנתי את הקטע של הבירות הצ'כיות. הזמנתי שפצלה, בצקניות ששחו בשמנת, פטריות ואמנטל שהגיעו בצלחת ענקית, והחשאי הזמין מנה של משולשי גבינה עבים מאוד, מטוגנים ובציפוי פירורי לחם. הנוזלים היחידים שיכולים ללוות כאלו מנות הם רק מים או בירה מרירה וקלה. לא הצלחתי לגמור את המנה שלי ובקושי הצלחנו להתגלגל מהספה שעליה רבצנו. לא שזה רע, כן? הידיעה שכשנצא החוצה נאלץ להפעיל את השרירים, דבר שבהכרח דורש הזרמת דם לעורקים לא הלהיבה אותנו, בלשון המעטה.

His and Hers

בירות? לא בספרנו

הזמן: אתמול בערב
המקום: טיילת בת ים הקרירה והחצי ריקה
השותים: המדען המטורף, הלא הוא נמרוד מעליית הגג, החשאי ואני
הנשתים:בישוף פילס, קרושוביצה כלשהי

חמש דקות לפני שיצאנו לסינמה סיטי, לסרט ולבירה בטמפל בר נמרוד התקשר. גמרתי את הקפה, שטפנו פנים ועלינו לצד השני של נתיבי איילון. הסרט יחכה וגם הקילקני. על החיבה שלי לטיילת בת ים ולמקומות הבילוי שבה כבר כתבתי כאן וגם כאן, אבל על אף ניסיונותי לקדם את האזור כהרחבה של תל אביב – הי, קו 25 מגיע לשם! – קשה לגרום למקומיים לדלג על קו הרוחב של השטרן. איזה כיף שמצאנו פרטנר לבת ים!

בגלל שרצינו להכיר לנמרוד את פאב הקג שזכור לנו לטובה מפסח, שוב פסחנו על תחנה סופית. הוא הזמין לונדון פורטר של פולר'ס, החשאי שוב הזמין דופלבוק של בישוף ואני הזמנתי פילס של בישוף, שהחשאי אישר שטרם שתיתי. כשקראנו את התפריט נמרוד שאל אם אני לא לוקחת איתי את ספר מותגי הבירה כשאני יוצאת. השבתי בשלילה. אני ממילא לא מסמנת בספר מה נשתה ואני נסמכת על תאי הזיכרון של החשאי. לפעמים במקרה הספר איתי, אבל בדרך כלל זה עוד משהו להכניס לתיק שעמוס בג'אנק ממילא.

הפילס של בישוף איננה משהו לכתוב עליו הביתה. מים מוגזים בצבע של שמן קנולה צלול. בלי טעם או ריח מובחנים במיוחד. הזמנתי גם צ'ייסר של וודקה ביתית. לא היה במלאי את וודקת החזרת הקיצונית שטעמנו בביקור הקודם, אז בחרתי בוודקה שמתובלת באגוזי מקדמיה.

כיף בקג – הצוות נחמד, האוירה טובה, יש מבחר בירות (זאת לא אשמתם שבחרתי לשתות בירה מעפנה) ואוכל טוב: על השולחן שלנו כיכבו לחם גרוזיני פריך ושמנוני, צלחת מלפפונים ועגבניות שרי כבושים וצ'יפס גדולים המטוגנים בקליפתם. עם זאת, שיאו של הביקור לא קשור למקום, אלא למיני-פלאסק שנמרוד שלף מהכיס, ובו דגימה מהרום שהאחים רוזנבלט זיקקו ב2008. תכולת הפלאסק נמזגה לגביע בירה נקי שביקשתי מהברמן. תשמעו (או בעצם, תקראו), זה היה מרגש. זכינו לטעום את הרום הזה בשלבים שונים  ובכל פעם הוא עולה מדף במזווה הרום הוירטואלי שלנו. הגוף שלו חלק ומאסיבי יותר, יש הרגשה של עץ, ריח של ענבים וטעם מאוד פירותי. למדענים המטורפים מעליית הגג יש מגע זהב. בין אם הם רוקחים ליקרים או מבשלים בירה (את היין שלהם לא טעמתי) זה תמיד יוצא מצוין, אבל הרום הוא ליגה אחרת. כמי שבסיס האם שלה הוא בכלל קוקטיילים וטיקי, זאת זכות גדולה בשבילי ללוות את ההתיישנות וההתפתחות של הזיקוקים של הרום הישראלי השני (מה זה הראשון? קפטן רום מהמדף התחתון בסופר, כמובן!)

אחרי הקג שמנו פעמינו לבית חצ'פורי שכבר היה סגור, אז נכנסנו במקום לסניף הבת ימי של פראג הקטנה. נמרוד הסתפק בקפה, החשאי הלך על אדלווייס כהה ואני הזמנתי קרושוביצה בהירה וגם לביבות תפודים. הזמנתי בהירה, אבל אני לא בטוחה מה קיבלתי, כי הצבע שלה היה ענברי ודי עמוק, אז יכול להיות שזאת היתה הכהה. פילזנר היא לא היתה, היא חסרה את המרירות האופיינית.

בתפריט של פראג הקטנה יש שני סוגים של קרושוביצה, בהירה וכהה, שניהם עם תכולת אלכוהול של 3.8%. והנה מלכוד: בספר המותגים מופיעות שתי קרושוביצות, האחת כהה בת 3.8% והשניה בהירה, פילזנר, עם 5% סטנדרטי. באתר היבואן רדקס מצויינים שני הסוגים שבספר. חיפוש בRATEBEER העלה בירה נוספת עם 3.8%, אבל ייצורה הופסק ב2010 והיא הוחלפה בבירה אחרת, עם 4.2% אלכוהול.

WTF?!?!?

הניחוש שלי – פראג הקטנה לא עדכנה את התפריט מאז ההחלפה.

מסקנה א': מכיוון שאני לא יודעת מה שתיתי, לא אחווה דעה ואחכה להזדמנות אחרת שתגיע בבקבוק או בתפריט והגשה קוהרנטיים יותר.

מסקנה ב': כדאי להסתובב עם הספר