Peaches en Regalia

 

הזמן: שבת בצהריים
המקום: ביתם של אבא חשאי ואמא חשאי
השותים: אבא חשאי, אמא חשאי, גיס קטן, אחי הקטן והמצוין, החשאי והכלה הסוררת
הנשתים: St. Louis Premium Peche (עמ' 214), Timmermans Peche (עמ' 152)

רשומה שלישית ברציפות עם רפרנס לפרנק זאפה, שכל היכרותי עמו מבוססת על הופעות המחווה של גיליאם (תראו, מישהו ערך וידאו בן 20 דקות מההופעה! כנסו כנסו, זה היתולי בטירוף! לאן נכנסים? לכאן, כמובן). הפעם ההקשר מצוי בכותרת הרשומה ובצמד בירות הלמביק שחלקנו בארוחת שבת בצהריים, עם שניים שמתנסים, אחת שנרתעת ואחד שאוהב את הז'אנר.

הלמביק זו בירה בלגית שמותססת ספונטנית משמרים שקיימים באויר. בניגוד לתהליך ההכנה הסטנדרטי, בו השמרים מוספים לנוזל לאחר הבישול באופן מבוקר. התוצר הסופי  של למביק, שנקרא Geuze, חמוץ כמו הגיהנום. יש כאלה ששותים את זה נקי וזה לגיטימי. הכל לגיטימי כל עוד לא פוגעים בזולת. גם קטטרופיליה. אך כדי שהאדם הסביר יוכל לשתות למביק  מוסיפים לבירות האלו פירות לאחר התסיסה.

התחלנו עם סט. לואיס פרמיום פיץ', שלה צבע ענברי כהה וראש קצף קטן, ניחוחות חמוצים וtartiness לא מוסווה בכלל של למביק, מעין חמיצות אגרסיבות. הטעם התחיל נחמד, מתקתק, אפרסקי ורך, אבל המשיך חמוץ. זאת בירה חלקה ונעימה לשתיה, אבל לא נפלתי.

המשכנו עם טימרמן פיץ', מגוזזת בעדינות, ללא ראש קצף במזיגה ועם צבע זהוב כהה. הרחתי נקטר אפרסקים סוכרי וסמיך וקרם גוף וטעמתי סיידר לא מגוזז מספיק ועם טעם מתוק ומלאכותי.

בזיכרון התחושתי של החשאי ושלי עדיין מהדהד טעמה העדין והמשכר של למביק האפרסק ששתינו בקפה Le Mort Subite, מוסד מקומי רועש ושמח בליבה של בריסל. לפני שנסענו גלית דבירי מבירדי המליצה לחשאי לשתות אותה ואנחנו שמחים שהקשבנו לעצתה. במשך כמה ימים ניסינו למצוא בקבוק של הבירה לקחת הביתה ומשלא מצאנו קנינו בקבוק של קריק, בירת דובדבנים מאותה מבשלה, שאותה פתחנו אחרי שסיימנו לשתות את בירות האפרסק. אני חושבת שזאת הלמביק המוצלחת ביותר ששתיתי עד היום: החמצמצות שלה עדינה, הדובדבנים לא מריחים כמו שרי גרוע והסיומת שלה חלקה. אם היא היתה מיובאת לארץ הייתי קונה בקבוק ושומרת אותו להזדמנויות בהם שותי בירה שלא ממש אוהבים בירה קופצים לביקור.

לילה טוב.

הזמן: מוצאי שבת
המקום: הסלון
השותים: אחי הקטן והמצוין ואני
הנשתה: Timmermans Kriek (עמ' 153)

העליתי רשומה, שטפתי כלים, סיימתי את שיעורי הבית בסטטיסטיקה, התחלתי להעתיק את הטיוטה על נייר יפה, הבנתי שלא באמת קלטתי את הקטע של סטיית תקן, התחרפנתי ואז אחי הקטן והמצוין קפץ לבקר ולאכול מהנזיד. וואו. הנזיד הזה. אם הוא לא היה שלי, הייתי נותנת את בכורתי תמורתו. תכל'ס, אני מוכנה לתת את בכורתי בחינם למי שמוכן לשלם על ההובלה.

הוא אכל נזיד, אני פתחתי בקבוק של טימרמנס קריק. בהתחלה חשבתי לקחת למביק אפרסקים, אבל דובדבנים מתאימים יותר ליום החורפי-מדי הזה. הזמנתי את אחי הקטן והמצוין לשלוק והוא זיהה ישר את הדובדבנים. היה לו נחמד. היה לי סביר. אני חושבת שהיא היתה מעודנת יותר וחמוצה פחות מהסנט לואיס ששתינו בשבת שעברה.

הולך להיות שבוע עמוס שבסופו מחכה פסטיבל בירה של מבשלי בת חפר בפאב רוב רוי, שזה איפשהו בעמק חפר.  יש איוונט בפייסבוק. בואו. לא מכירה את שאר המבשלים, אבל מייבירוביץ' יהיו שם ואם יימזגו הIPA והדופלבוק שלהם יהיה לי כיף.

טימרמנס תותים לנשמה

הזמן: אחר הצהריים, לפני כמה ימים
המקום: בירדי
השותים: אני
הנשתים: Timmermans Strawberry (עמ' 154)

צהריים. חם בחוץ. יום עקום בו כלום לא הסתדר. חנות האלכוהול הקבועה שלי רימתה אותי במצח נחושה ותשאר החנות הקבועה שלי כי המבחר שלהם טוב וכי יש לי כרטיס מועדון (בלי להזכיר שמות, החנות המדוברת קרובה לבלומפילד וסניף האם שלה לא נמצא בגבעתיים), חנות העודפים האהובה עלי היתה מגעילה מתמיד, למסעדה בה רציתי לאכול נגמרו המנות שרציתי וכאבי המחזור היו קטלניים מתמיד.

עליתי לבירדי. בירדי באמצע השבוע, כשאין שם קורסים/ טעימות/ סירי חמין, זה מקום מואר וריק. ניגשתי למקרר. כאבה לי הבטן. אין מצב לצרוך 5 אחוזי אלכוהול או יותר עם ההתכווצויות האלה. שלפתי בקבוק של טימרמנס תות והבנתי שבאמת משהו לא בסדר איתי. אני אוהבת פירות ככל האדם, רק לא בבירה שלי. פירות זה משהו שסוחטים או ממצים לרכז לקוקטיילים, מה להם ולבירה? וגם: תותים. מה  הקטע? אם הם יפים, הם חמוצים. אם הם מתוקים הם מרקיבים. אני לא אוהבת תותים.

בחרתי. הפייל אייל של או'היירס יחכה להזדמנות אחרת (למהדורת 2012? הוא חדש על המדפים). גדי מזג לטוליפ ממותגת. ארבעה אחוזים של קלילות ומתיקות ילדותית ומנחמת, כמו תרכיז במטבח לפני שיורדים לשחק עמודו בחצר עד שיחשיך והאמהות יתחילו לצעוק מהמרפסת. התעודדתי.

לא יפתיע אותי אם טעימות בירות הלמביק הנוספות תתבצענה אף הן במצב תודעה מוזר. אני לא מתלהבת מהרעיון של בירות תפוחים/ אפרסקים/ דובדבנים, אבל אני מסוגלת בהחלט לדמיין את עצמי מלווה מנת שוקולד טובה או טירמיסו בטימרמנס תותים.