הזמן: לפני חודש בדיוק וגם שלשום בערב
המקום: מבשלת Löwenbräu במינכן וגם בבית
השותים: החשאי ואני
הנשתים: Löwenbräu Original הישר מהחבית וגם אחת שהגיעה כל הדרך בפחית
לוונבראו היא אחת מהבירות שמופיעות בספר שחששנו שנעלמה. לכן בית הבירה של המבשלה סומן כיעד בעל חשיבות עליונה בביקור. הבראוהאוס ממוקם לא רחוק מתחנת הרכבת, אבל בכיוון ההפוך ממרכז העיר. בכל מקרה, רבע שעה הליכה מבית המלון שלנו. אחרי מספר ימים בגרמניה המראה בפנים לא הפתיע אותנו: אולמות גדולים עמוסי שולחנות עץ, שאחדים מהם נתפסו על ידי גרמנים בני 170 שלא נראים יום אחד מעל 75, שנדליירים, חלונות גבונים ותקרות גבוהות אף הן ומלצרים יעילים ומסוקסים עטויי לדרהוזן (טוב, היה אחד מסוקס, אבל גם זה משהו). החשאי הזמין דופלבוק, כמובן, ואני בחרתי בHelles, הבירה שמצוינת בספר, לאגר בהיר מקומי.
Löwenbräu
זה מה שכתבתי על הבירה במסעדה: "אני יכולה לחיות על לאגר, ברצינות. ההלס מרירה, שעורתית, קלילה, חלקה וכיפית. בטיול הזה גילינו מחדש את הלאגר, שכשהיא מוגשת טריה, הישר מהמיכלים, בלי שינוע ובלי וויקאנדים בקונטיינר בנמל אשדוד, אבל עם מאות שנות בישול מדויק היא לא פחות ממדהימה. יש מדהימות פחות (האקר-פשור, איינגר), יש מדהימות יותר (קלוסטר קרויצברג וכמובן לוונבראו) אבל המעבר מהלאגרים הגרמניים ליצירתיות והכובד של האיילים הבלגיים היה קשה. קשה מאוד.
טוב, יש אותה בארץ. ולמה שלא תהיה? זה אנחנו, שחיפשנו אותה במקומות הלא נכונים, במדפים של הבקבוקים במקום באזורי הפחיות. החשאי מצא אותה בשר המשקאות ובשבוע שעבר נצפה משטח שלם של לוונבראו בטיב טעם ראשל"צ. שלשום פתחנו את הפחית ואותו ריח מוכר הציף את הנחיריים. הטעמים של הלתת והכשות הגרמנית והתחושה המרעננת בפה הסבו עונג אבל גם צבטו בלב. יותר כיף לשתות אותה במקום כזה:
ורצוי בספלים קבועים ונעולים:
אבל אם אין, גם פחית זה בסדר.
קוראים ושותים - בלוג בירה 
בקרוב בחביות… בארץ…
הנאצית הבהירה החדשה?
פינגבק: סיפורים מן הפרובינציה – אוקטוברפסטינג בראשון « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל
פינגבק: בירה בחוץ: ברוז' « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל