החברה הגיאוגרפית

או: שלוש בירות, שלוש ערים ושלושה אזורי חיוג ב24 שעות.



הזמן: שישי בערב, שבת אחה"צ, מוצ"ש

המקום: נס ציונה, בהאב החדש של אבא שלי, שטרן 1 בפלורנטין ובדאנק בחיפה

השותים: החשאי ואני, עם אבא בשישי ועם הברמן הכי טוב בארץ במוצ"ש

הנשתים: St. Bernardus Prior 8  (עמ' 218), Kasteel Cuvee Du Chateau (עמ' 290), Pilsner Urquell (עמ'

1. סן ברנרדוס. התלבטתי אם בכלל לכתוב עליה, כי היא היתה לי חמוצה-מרירה. זאת לא הבירה, זאת אני. הברנרדוס משובחת ואהובה עלי מאוד. אני מעדיפה את האבט ואת הכריסטמס אבל לעולם לא אתנגד לכוס פריור. אבא אפילו הגיש בכוסות מתאימות, גביעים עם מיתוג של לף שלפני הרבה שנים קנינו לו ליום ההולדת. את הפריור, ביחד עם עוד כמה בקבוקים בלגיים, הבאנו ליום הולדתו האחרון. אבא שלי לימד אותי לשתות בירה, כשהייתי בת שנה ואכלתי בצל בנגיסות משמע הוא היה תפוח. אני לימדתי את אבא שלי לשתות "בירות בטעם פירות", ככה הוא קורא לאיילים בלגיים. את הסן ברנרדוס האדומה שתינו לראשונה ביום העצמאות לפני שנתיים או שלוש. החשאי עבד, מאיר פיצ'חדזה היה עדיין בחיים וההורים שלי אספו אותי והלכנו ליפו לתערוכה שלו. אחר כך קפצנו לצהריים בביסטרו תמרה והצעתי לאבא שלי שנקנה בקבוק גדול של ברנרדוס. השאר היסטוריה שבעיקר התבטאה בגיהוץ כרטיס האשראי בחינאווי. ארוחת הצהריים הזאת התקיימה בגלגול הקודם, לפני שמה שהיה אפשר לקרוא לו המשפחה שלי קרס במהירות שיא ובאלימות מדהימה.

אני עושה עוול לסן ברנרדוס. מגיע לה (נו, לי) יותר מלגימה שתכליתה איננה אלא דרך להעסיק את עצמי בסביבה זרה ומוזרה. אני חושבת שמעולם לא ריחרחתי בירה כמו שריחרחתי אותה, בלי לזכור כמובן כלום מהריח.

2. שבת בצהריים, במכנסיים קצרים ובכפכפים, בשטרן, לראשונה מזה חודש ושבוע. כריס, הברמנית הכי יפה בארץ, מתחילה משמרת, המשמרת האחרונה שלה. היא התפטרה ונוסעת לבקר את אמא שלה באנגליה. איזה מזל שהגענו ושנפרדנו ממנה. השולחנות בחוץ עמוסים, הבר אפלולי וריק. הזמנתי קסטיל כי עוד לא שתיתי אותה. זאת בירה חזקה, בת 11%. בירה של חורף. מיושנת בחבית עץ אלון.מרגישים את העץ ויש לה טעם של יין. לא השתגעתי מכלום חוץ מהגביע, ששפתו מוזהבת ורגלו מעוצבת בדמות הטירה. תראו:

איכות המשקאות זה פרמטר חשוב בבחירת בר, אבל אפשר לשתות גם בבית. המוזיקה בבית טובה יותר והמטבח לא מפלה צמחונים. צוות ברמנים מוצלח זה אולי המרכיב המשמעותי ביותר בבר וחנן, הבעלים של השטרן, יודע לבחור את האנשים הטובים ביותר לתפקיד. אני מקווה שייצא לי לפגוש את כריס בעתיד. אם לא מאחורי הבר אז על הכיסא לידי.

3. אחרי כשעה החלטנו לצאת מהשטרן. הייתי צריכה שינוי אוירה. אחרי פרידה, שהיתה גם פגישה ראשונה עם חגית זוגתו של חנן ועם בנם הקטן, נכנסנו לאוטו וכעבור שעה קלה עלינו בפרויד, עם הגב לים ולמת"ם ועם הפנים למרכז הכרמל. חיפה נוסכת בי שלווה. אכלנו בסנדוויץ' בר כרמל ואז ירדנו לדאנק. לא לקחנו בחשבון את העניין הזה של משחק הכדורגל ששודר אתמול בטלויזיה, אבל למזלנו היה שולחן פנוי רחוק מהמסך – עד כמה שאפשר להתרחק בדאנק. הברמן הכי טוב בארץ הצטרף אלינו לבירה ולרקימת תכניות לערבי קוקטיילים עתידיים. הזמנתי פילזנר. תכלס, בירה בלגית כבדה לא באמת הלכה טוב עם הגרדרובה, שמצידה לא ממש הלכה עם מזג האויר החיפאי הצונן; צ'כית קלילה ולא מזיקה התאימה לי יותר. כמה דקות אחרי ההזמנה קיבלתי את התוצאה של המזיגה האיטית שמקפידים עליה בדאנק: ראש קצף עבה ומאסיבי. אם לא היתה בי טיפת בושה, הייתי מבקשת כפית – זה היה יותר קצפת מקצף! לפני שעברתי ללגום אכלתי את הקצף בעזרת השיניים והלשון. ככה נהגתי לעשות עם המכבי או הגולדסטאר שאבא שלי היה חולק איתי כשהייתי בת שנה-שנתיים.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “החברה הגיאוגרפית

  1. פינגבק: Beers 2013 – החגיגה שבהיכל « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s