לתבוע את עלבונה של סטלה

כזה גביע, מה הביג דיל?

הזמן: ערב ראשון, אחרי חדר כושר
המקום: בריו 66, יהודה המכבי
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Stella Artois  (עמ' 227)

אנשים שעוקבים אחרי הבלוג הזה ו/או מכירים אותי ואת הסנוביזם שלי בחיים האמיתיים, לא יצפו לקרוא רשומה נלהבת על סטלה. כולה לאגר בלגי עם יחסי ציבור. אבל זה לא שלא אהבתי את הסטלה מהחבית ששתיתי לפני חצי שעה. ריחמתי עליה. Perfection has its price, כך הסלוגן, אבל תמורת עשרים ושבעת השקלים ששילמתי על החצי שלי קיבלתי משהו מביך. אין לי דרך אחרת להגדיר את זה.

בריו 66 במזרח יהודה המכבי מוכיח את נכונותן של שתי קלישאות:

1. Location, Location, Location – המיינסטרימיות הרדיקלית שניבטת מכל פינה בו לא היתה עוברת באף שכונה אחרת בעיר. אולי בכפר סבא או בשוהם, אבל לא בתל אביב

2. Beggars can't be choosers. רצינו לשתות, לא התחשק לנו כלום מההיצע המכובד שבמקרר, השופלנד לא ממוזג וברחוב ועקב סוגיות אורתופדיות לא רצינו לצאת מהרדיוס. לא היתה לנו ברירה.

אז נכנסנו. התיישבנו על הבר. קיבלנו את התחושה הזאת של קליניקה של רופא מושחת במיוחד – מהסוג שבחדר ההמתנה שלו מעמדים של ברושורים של ויאגרה ובוטוקס ובמשרד עצמו עכבר למחשב של ציפרלקס, ניירות מרשם של אופטלגין ותבליט של מערכת העיכול מתנת אומפרדקס Z. הכל שם ממותג. הכל. מצתים של בושמילס, מבצעים ממותגים של ג'ק, עיצוב לא אישי בעליל. היית מצפה ממקום כל כך ממותג שיגיש את הבירות בכוסות ממותגות. ולא מדובר בבירות עלומות – מדובר בבירות של מב"י, חברה שתועמלניה, סליחה, אנשי המכירות שלה, שמחים לתפקד כועדת קישוט בכל הזדמנות. אבל לא. הזמנתי כאמור סטלה, החשאי שלצידי הזמין ויינשטפן – בירת חיטה. השקנו לחיים בכוסות זהות. כוסות אבאים כבדות, עבות שפה ובעלות ידית אחיזה. כאלו שמחרבשות את חוויית השתיה ואת הטעם של הסטלה ויותר מכך – של בירת החיטה.

שתינו. סבלנו. לא כיף לשתות בירה קלילה בכוס כבדה. לא כיף לשתות בירת חיטה בכוס שלא מיועדת לקלוט את ראש הקצף שלה. אולי זה הרגל, אולי זה סנוביזם. יתכן שבמקום אחר הייתי מבליגה ולא מתבעסת, אבל במקום כל כך מסחרי ומלוקק, שכנראה יש לו הסכם בלעדיות עם מב"י (כל הברזים שלהם וכמעט כל הבקבוקים), זה אך טבעי לצפות לכוסות הנכונות.

כששילמנו את החשבון שאלתי את הברמן למה לא משתמשים בכוסות ייעודיות. עזבו ממותגות – ייעודיות. הוא אמר שפעם הם השתמשו בכוסות מיוחדות – אני יודעת, לרגע אפילו הכרזתי על הבריו בתור הבר השכונתי, ר' הקלישאות הנ"ל – אבל לפני כחצי שנה הם עברו לכוסות אחידות. כשהערתי שהכוסות מקלקלות את הבירה הוא משך בכתפיו, הקטין ראש, אמר שהוא רק הברמן ושלח אותי לדבר עם הבעלים. שטחתי את טענותיי בפניו – שהכוסות האלו מקלקלות את חוויית השתיה (באופן הבסיסי ביותר; אם לשתות שימאיי בכוס של לף זה מצחיק, לשתות סטלה ו-ויינשטפן בכוסות של אבאים זה עצוב). תגובת הבעלים: זה מה יש.

אה, לסטלה היה טעם של מים. שתיתי סטלה בחיים שלי. לא, אני לא אוהבת את הבירה הזאת. לא, לא הייתי מזמינה אותה לולא הייתי צריכה לסמן עליה וי במשימה. היא לא טעימה, אבל היא לא מים. מי מתחזק שם את הברזים? גם הויינשטפן היתה אנמית מתמיד.

אני אומרת, שזה הזמן להשמיד בשנית את בית חשמונאי. נשבר מאסון יהודה המכבי, שמתבטא בבתי קפה זכיוניים ומזוהמים ובבר יקרן עם מיכה שטרית ושידורי ספורט ברקע ובירות דלוחות שנמזגות רע. אבל אין סיבה לדאגה – יהודה המכבי והבריו עמוד יעמדו. ר' הקלישאות הנ"ל.

סליחה, סטלה. אני מקווה שמנהל המותג שלך יגיע לבלוג הזה ויקח את הבזיון לתשומת ליבו. Perfection has its price וזה.

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “לתבוע את עלבונה של סטלה

    • בזמן אחר ובמקום אחר בטח הייתי מתייחסת לבירה עצמה לגופו של עניין (גוף, סטלה. נו, תצחק 🙂 ), אבל התנאים מנעו ממני להתענג על הסבל.
      אגב, ב97 התגוררתי באנגליה וסטלה מבקבוק היתה הלהיט בקרב האנשים שאיתם הסתובבתי ומדובר בשתיינים גדולים. אם אני זוכרת נכון היא לא היתה זולה מבירות אחרות, אבל כנראה היה קל יותר להוריד אותה מאשר את האיילים המקומיים.

    • האיכות הקלוקלת של הבירה שנמזגה וצורת ההגשה החרפתית לא איפשרה לי לא לאהוב את סטלה בצורה שאני לא אוהבת אותה בשגרה.
      אני עדיין חושבת שמי שבוחר לשתות את הבירה הזאת זכאי לקבלה כשהיא לא מקולקלת ומכוס מתאימה.

  1. אני גר בשכונה ועצוב לי שיש אנשים שהורסים לי את הבר השכונתי שלי והייתי מעדיף שתצאי למוקמות שאת רגילה לצאת אליהם באזור שלך ולא תחזירי לקלקל לי את הבר. מי שלא מכיר הבריו הוא בר שכונתי שקיים הרבה זמן ולא סתם הוא בר שקיים לפחות 6 שנים ולא בזכות אנשים כמוך. הבירה טעימה מאוד ובמיוחד השינויים שם של הברז המתחלף. הבר הזה הוא בר ניו יורקי וכנראה אינך מכירה ברים מתקדמים אלא את ממשיכה לצאת לבר השכונתי שלך כוסית.

    • הבריו איננו הבר השכונתי שלי, אבל הוא בהחלט בר ששוכן בשכונה שלי. המרחק מדירתי לבריו קצר אפילו מהמרחק בין דירתי לבין השוף, עוד מקום שסובל מקללת המיקום והמקומיים.
      אנסה להגיב לכל אחת מטענותייך:
      1. יש אנשים שהורסים לי את הבר השכונתי שלי – איך בדיוק הרסתי? ביקרתי, לא פעם ולא פעמיים, לא נהניתי, כתבתי. זהו. איך זה בדיוק הורס לך את החוויה?

      הייתי מעדיף שתצאי למוקמות שאת רגילה לצאת אליהם באזור שלך ולא תחזירי לקלקל לי את הבר. – שוב, זה האזור שלי, שידוע כאזור בילויים דלוח במיוחד. "מקומות שאני רגילה לצאת אליהם" אלו מקומות שמגישים בירה, מכבדים את המשקה ומכבדים את הלקוחות. הבריו איננו כזה.
      מי שלא מכיר הבריו הוא בר שכונתי שקיים הרבה זמן ולא סתם הוא בר שקיים לפחות 6 שנים ולא בזכות אנשים כמוך. – הבריו דווקא כן קיים בזכות אנשים כמוני, שגרים בשכונה ונתנו לו יותר מהזדמנות אחת
      הבירה טעימה מאוד ובמיוחד השינויים שם של הברז המתחלף. – הברז המתחלף הוא אכן נקודת החוזק של המקום, ואפילו כתבתי על כך בעבר בבלוג זה.
      הבר הזה הוא בר ניו יורקי הרשה לי להגיב: פחחחחחח. הבריו הוא בר בצפון הישן שמתפקע מעבודת יחצ"נות של יבואני המשקאות הגדולים. הלוואי וזה היה מתבטא גם בצורת ההגשה של הבירות, שלכל אחת מהן מיתוג מובהק וצורת הגשה מתאימה שממנה מתעלמים בבר.
      וכנראה אינך מכירה ברים מתקדמים – מה, בניו יורק? מכירה כמה. לא יותר מדי. מכירה גם ברים לא רעים בכלל בתל אביב. מה זה ברים מתקדמים? כאלו שמגישים את הבירה בקפסולות?
      אלא את ממשיכה לצאת לבר השכונתי שלך כבר הבהרנו שלא.
      כוסית אקח זאת כמחמאה.

  2. זה מראה כמה את לא מבינה בברים הכוסית זה אחד הברים הוותיקים שהיו בתא בכיכר רבין ונסגר לפני 3 חודשיים זה מראה את רמת ההבנה שלך בעולם הבירות והלילה עכשיו זה מסביר את החוסר ידעה שלך וחבל שנותנים במה לאנשים כמוך לרשום דברים שהידע שלהם שווה לשתיית מים מהברז ולא בירה מהברז. כמו כן חבל שאינך יודעת שסטלה זה בירה בלגית שלא הצליחה בארץ עד שהטייקון

    • כמו שנראה כעט צריך לתת צאנס לבר הזה כי לפי הדברים הנל וממה שאני מבין מהביקורת של קרן שהיא די לא מבינה בשתייה של בירה במיוחד שהכנסות שהיא מדברת עליהם הם כוסות קלאסיות כמו שבאירלנד שותים הקרואים פיינט ולא כמו המסיחור של החברות הבירות שממתגים לנו את הכוסות ומחריבים לנו את חווית השתייה בהצלחה לשנכן אבל בוויכוח הזה אני הולך לבדוק ולתת צאנס לשון נראה ונגיב היום יש לי דייט נראה אולי ניקח אותה לדרינק שם

      • נדב היקר (או אולי נועם? לא נועם? אז למה השתמשת בכתובת המייל של נועם?)
        זה דייט ראשון? אם כן, למה לא לקחת אותה למקום שקט יותר, שתוכלו לדבר? נסו את הפורטר אנד סאנס או אפילו את פאב עמירם ליד הנמל.
        אתה ושון הכרתם כשלמדתם במקרה אצל אותה מורה לדקדוק?
        הוא מודע לכך שאתה יוצא הערב לדייט עם בחורה?
        בדרך כלל אנשים שחולקים IP חולקים גם את מקום המגורים, לא שזה דבר גרוע, כן?

        ואם "שניכם" כבר הגעתם לטנף לי את הבלוג, הייתם יכולים למנף את העניין ולהכניס קישור לאנשהו, לפאב שעל כבודו יצאתם להגן, נניח. הנה, עשיתי את העבודה בשבילכם: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=8813
        לגופו של עניין, היה נחמד לקבל תגובה עניינית מ בריו 66 ולא השתלחות לא מבוססת, שלא תוביל אלא לקידום הדף שלי בתוצאות החיפוש "בריו 66" בגוגל, תוצאת חיפוש שמוציאה את המקום האהוב עליכם, באריו 66, נו, קצת פארש. הייתי מציעה את שירותי ניהול המוניטין והתוכן שלי, אבל אני מועסקת במשרה מלאה והזמן הפנוי שלי מוקדש לשתיית בירה.

    • אוי, אתה חמוד כשאתה כועס. היכולות הטלקינטיות שלי מושבתות כרגע אז סליחה בשם כישורי הקריאה הארציים שלי, שלא יכלו לגבבה נטולת סימני הפיסוק שלך. כוסית, פאב הכוסית וואטאבר. היה נחמד שם דווקא. חבל שנסגר.

      מה זה "זה"?
      בעניין הבמה ל"אנשים כמוני", אתה מוזמן לפנות להנהלת וורדפרס, אבל למי אני יכולה לפנות בעניין מתן הבמה ל"אנשים כמוך"? למורה שלך להבעה או אולי לעצמי, שאישרתי את התגובה שלך?

      אני עדיין מעדיפה לשתות בירה מהברז וגם לכתוב על כך ולהתייחס בצורה עניינית לבירה שאני שותה ולמקום בו אני שותה. אם כשלת בהבנת הנקרא אין לי אלא להצר על כך. אם אתה אכן חובב בירה ואכן טרחת לקרוא את הרשומה, היית מבין מהיכן נבעה החוויה השלילית שלי בבריו.
      אני מאחלת לך חיים נפלאים, שידורי ספורט רבים, מוזיקה של משינה ברקע ובירת חיטה שמוגשת במאג.

      XOXO

  3. קרן.. היש דרך ספציפית בה את מעדיפה את הבעת הסגידה לכישוריי לשונך החדה כתער?

    מזמן לא התמוגגתי כך ! ((((( :

    היש בשכונתכם מוסדות אשר נותנים לדייריהם גישה לרשת כתראפיה?

    ומדוע לכל השדים והרוחות הם מאפשרים לשונדבנעם לצרוך אלכוהול (גם אם באחוזים ממועטים ודלוחים)?
    זה לא עושה טוב לפיצול הזהויות ויכולות ההבעה שלו…

  4. הרבה זמן לא השתעשעתי כל-כך מתגובות לרשומות. העדר סימני הפיסוק כמעט ספרותי ועומד על הגבול העדין שבין יעקב שבתאי לאסאמאס מההורים.

    זה היה שווה את כל הבלוג.

  5. חחח! אני מקווה שהמתכתבים ימשיכו בדיון אחרי שיחזרו מהבריו. 3 חודשיים זאת טעות כתיב או שהכוונה היא לחצי שנה?
    לכל מי שמגן בחירוף נפש על ברים שכונתיים ומבקריהם אני ממליצה לראות את BARFLY עם מיקי רורק (או אפילו יותר טוב- לחפש את הגרסה הכתובה).

  6. שון/נדב, אם הכותבת באמת לא הייתה מבינה כלום אני לא מבין למה אתה צריך לטרוח כ"כ ולבוא להגיב בעילום שם (מביך שאתה לא רואה כמה זה שקוף) ולהתגונן באמצעות מתקפה, במקום להתמודד כמו גבר עם הביקורת העניינת שהפאב שלך קיבל.

    התגובות שלך יגרמו לי להתרחק מהמקום יותר מאשר מה שבעלת הבית כתבה על הפאב.

  7. פינגבק: שנה אחת, 200 רשומות « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s