לעוף על הצבים

הזמן: צהרי שישי
המקום: השולחן הארוך במבשלת אלכסנדר, אזור התעשייה עמק חפר
השותים: החשאי, הילדה השוודית המתה ואני
הנשתים:אלכסנדר אמברה (עמ' 33), אלכסנדר בלונד (עמ' 34), אלכסנדר בלאק, אלכסנדר גרין

אז חזרנו מנתניה, הלכנו לישון, קמתי, נסעתי ללימודים וב11:15 החשאי והילדה השוודית המתה אספו אותי. כביש 2, כביש 4 ובחזרה לעמק חפר, אבל הפעם לצד המערבי. אם בלילה הקודם היינו במערב הפרוע, הרי שבשישי הגענו לציוויליזציה, למבשלת אלכסנדר, שמציעה למבקרים בירה וסיורים. הסיורים עולים 25 ש"ח ונמשכים כשעה. שלושתנו הסתובבנו במבשלות ושמענו איך מכינים בירה יותר מפעם אחת, אז החלטנו לוותר ולקפוץ ישר למים עם הלתת והכשות.

מבשלת אלכסנדר מייצרת ארבעה סוגי בירה: הבלונד והאמברה שמופיעות בספר ומוגשות בערך בכל מסעדה תל אביבית שמכבדת את עצמה, הבלאק – בירה מסוג פורטר – ואלכסנדר גרין, בירה מסוג IPA שמאז שהחשאי ואני חזרנו מבלגיה שמענו עליה תשבוחות והשתפכויות מכאן ועד נחל התנינים.

הבחנו בשני ברזים, אבל הם לא היו מחוברים לחביות. הבחורה בכניסה הבטיחה לנו שזאת אותה בירה בבקבוק ובחבית, שבבירת בוטיק לא מפוסטרת אין הבדל בין בקבוק לחבית. הזמנו בקבוקים ב15 ש"ח האחד.

שישיות של מלכות הכיתה למכירה

סיבוב ראשון

התחלנו עם הבלונד, האמברה והבלאק.

הבלונד, כשמה כן היא. זהובה בהירה, שקופה וצלולה. הריח – פרחוני קמעה. הטעם – עדין וקצת מריר. הגוף – קל. הסיומת – קצרה.

האמברה האדמונית קצת יותר מרירה – אפשר להרגיש בה את הלתת. גם כאן הרחתי, בקושי, פרחים. גם היא קלת גוף וקצרת סיומת.

הבלאק מתוקה, מריחה מקולה וקרמל, שטוחה ונחשו מה? אכן, בעלת סיומת קצרה.

יש השקעה בבירות של אלכסנדר. רואים את זה במיתוג, בהפצה וגם בבירות עצמן. הן לא מפחידות ולא מאתגרות וזאת לא ביקורת. אם אני הייתי שמה מיליוני שקלים על מבשלה לא הייתי בונה על שלושה בירגיקס מתל אביב שיסדרו לי את הROI. אולי הייתי בונה עליהם שישכנעו את הדודים/ אבאים שלהם לנסות לזנוח את הטובורג-קרלסברג-גולדסטאר לטובת בירת בוטיק ישראלי. אולי. לא יודעת מה הקטע של אבא של השוודית, אבל אבא שלי חובב בירות מנזרים ובמרתף ביתו של אבא-חשאי יש סטוק מכובד של אביר האלה.

אבל, וזה אבל חשוב, קברניטי אלכסנדר לגמרי יכולים לבנות על הבירגיקס מתל אביב שיימרחו על האלכסנדר גרין. לא יודעת על מי חשבו כשהחליטו שם להתנסות בIPA הרדקוריסטית, עם ראש קצף מכובד, ריח אשכוליתי אהוב, מרירות כמעט אופנסיבית וסיומת מכובדת, אבל תחשיבו אותי כקליינטית.

עוד מזה, בבקשה!

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לעוף על הצבים

  1. פינגבק: Beers2012 – לקראת התערוכה « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

  2. פינגבק: IPA for the US of A – הגרלת כרטיסים לפסטיבל הIPA בנינקאסי ביום שישי הקרוב « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

  3. פינגבק: מבשלת אלכסנדר – ביקור חוזר בספינת האם | קוראים ושותים - בלוג בירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s