רפסודיה רומנית חלק I – לאגרים חיוורים כערפדים

בחופשת הפסח האחרונה הצטופפנו החשאי ואני ביחד עם כל בני משפחת חשאי במיניבוס שחרש את רומניה לאורכה ולרוחבה. 12 ימים, התחברות לשורשים החשאיים, נופים, כפרים וערים שאת רובם נשאיר בתיקיות במחשב. מאז שהוסר הצורך באשרת כניסה למדינה, איפשהו באיזור שנת 2006, ובזכות הקירבה היחסית (שעתיים וחצי טיסה) ומחירי הלינה והמזון הנמוכים, רומניה הפכה ליעד תיירותי פופולארי בקרב ישראלים. אפשר למצוא הרבה חומר על רומניה בעברית, אבל חיפושי העלו רק כתבה אחת על בירה ברומניה, רשומה מ-2008 של ידידי אדי סער באתר בירדי. אני מקווה שהרשומה הזאת והבאות בסדרה יועילו במשהו למטיילים.

קצת סטטיסטיקה: לפי ויקיפדיה, בשנת 2010 רומניה ניצבה במקום ה-15 ברשימת צריכת הבירה לפי מדינות, עם 77 ליטרים לתושב לשנה. איפה ישראל? לא בויקיפדיה, אבל עם כ-14 ליטרים לשנה אנחנו משתרכים הרחק מאחור. אתר איגוד יצרני הבירה ברומניה מדווח על 89 ליטרים שנצרכו במדינה בשנת 2011, על גידול של 4% במחצית הראשונה של 2012 ועל נתח שוק היסטרי בן 98.4% לתוצרת המקומית. ומה שותים במדינה עם איגוד יצרנים, ספקים מקומיים של חומרי גלם ופופולאריות גדולה למשקה? אכן, לאגרים בהירים, מסחריים ומשמימים במקרה הטוב. אורן אבראשי, מקור לא אכזב למידע על שוק הבירה בעולם, אמר שפורמט המכירה הפופולארי ביותר במולדתו של ננסי ברנדס הוא הקנקל ובירות בבקבוקי פלסטיק ענקיים, של מותגים מוכרים ושל מותגי החנות כאחד תופסים שטחי מדף נכבדים ברשתות השיווק שם.

יש גם 2.5 ליטר למי שלא שותה הרבה.

יש גם 2.5 ליטר למי שלא שותה הרבה.

איפה שלא תהיו, במסעדות, בתי קפה, תחנות דלק ואתרי תיירות, תוכלו למצוא את התוצרת המקומית, ששני הדברים הטובים שאפשר להגיד עליה הן שהיא מרווה וזולה. ממש זולה: Ciuc, Silva, Bergenbier, Timisoreana ו-Ursus, לרוב בבקבוקים או בפחיות של חצי ליטר. איזו בירה מומלצת? אף אחת באופן מיוחד.

לא הייתי טורחת להכנס לממשק של הבלוג כדי לכתוב על המעפניות של הבירות הרומניות. אם אתם רוצים לשלב בירה רומנית בטיול, ולא סתם לשתות על הדרך, קבלו שתי המלצות.

קלוז' (Cluj, Cluj-Napoca) היא העיר השניה בגודלה ברומניה, בירת טרנסילבניה ומקום הולדתה של Ursus, המבשלה הידועה ביותר ברומניה שכיום שייכת לתאגיד סאב-מילר המבשלה המקורית נסגרה ונהרסה לאחרונה ומרכז הפעילות של אורסוס עבר לברשוב, אבל בל ניתן לעובדות ולרגרסיה שעוברת תעשיית הבירה הרומנית לבלבל אותנו. יופי, הצריכה גדלה, אבל איפה  המבשלות הקטנות בתמונה? המבשלות הגדולות העצמאיות? בכל מקרה, בשנת 2011 נפתחה סמוך לכיכר הראשית של העיר Berăria   Ursus בבניין משופץ מהמאה ה-17 שבוצעו בו עבודות שחזור רבות. המקום כנראה שימש במרוצת השנים כבית בירה וכיום הוא משמש כמסעדה וכברופאב של אורסוס.

מבט מהפנים לחוץ

מבט מהפנים לחוץ

החלל גדול, עם תקרות גבוהות, ציורי קיר, צילומים ישנים ואוירה שמזכירה במשהו פאבים של מבשלות בגרמניה. תפריט המזון גדול ומגוון, המלצרים יודעים אנגלית אבל השירות עצל ודי גרוע ובברזים נמזגות הבירות של אורסוס: אורסוס פרמיום – הלאגר הבהירה – אורסוס לא מסוננת – אותו דבר רק לא מסונן – ובירת הדגל של המבשלה, אורסוס בלאק, שווארצביר שגם כלולה בספר 1001 Beers You Must Try Before You Die, אחריו אנחנו מתחקים בבלוג השני. יש שם גם אורסוס פילזנר מבקבוק ובירות "אורחות" בברזים: פילזנר אורקוול וגרולש, אם לרגע בא לכם לגוון. הלא מסוננת היתה המוצלחת ביותר מארבעת הרומניות שהזמנו, עם ניחוחות נעימים של בננה ולחם וטיפה לחמיות גם בטעם המריר בבסיסו.

פרמיום!!!!11

פרמיום!!!!11

הבלאק היתה מזעזעת, עם טעמי חמאה שהצביעו על קלקול איפשהו בדרך – בשמירה על החבית? במערכת המזיגה? זה היה דוחה להכעיס והחשאי החליט שאסור לנו להתרשם מהבירה שהוגשה לנו בבר הבית. חשבנו לקנות פחית בדרך לשדה התעופה, אבל ביומנו האחרון בבוקרשט החלטנו בכל זאת להכנס למקום שאותו נמנענו מלפקוד בגלל מסחריות יתר ושם שתינו אורסוס בלאק כהלכתה.

Caru Cu Bere הוא אטרקציה תיירותית. שילוב של מיקום מרכזי, פרסום בכל מדריך תיירים זניח, היסטוריה מרשימה ועיצוב מרשים אף יותר  הופך את בית הבירה הותיק (נ' 1879) לחומר מצגות פאואר פוינט שמועברות במייל ולמקום שהשפה העברית נשמעת תדיר בין כתליו. הוא הרוויח את הסטטוס והפופולאריות בצדק: המקום מרשים, מצועצע ומפואר, עם תקרות גבוהות, קירות מצוייצים, ויטראז'ים צבעוניים, מרפסות עץ, גרמי מדרגות מרשימים, ציורי קיר, שנדליירות והרבה זהב.

הו, הסקיילייט...

הו, הסקיילייט…

המסחריות באה לידי ביטוי בחנות המזכרות, במלצרים דוברי אנגלית, בתפריט הרחב והדו-לשוני, בסימון של המנות הצמחוניות (על צמחונות וטבעונות ברומניה ברשומה עתידית) ובמחירים הגבוהים יחסית. יחסית לרומניה, כן? אנחנו מדברים על שטרודל תפוחים עם גלידת וניל ב-14 ליי, שהן, נכון לרגע כתיבת הרשומה, 15.18 ש"ח טבין ותקילין. איפה מסעדות התיירים של בוקרשט ואיפה יטבתה בעיר? בכל מקרה, המארחת עם מיקרופון המדונה הקצתה לנו שולחן לשעתיים. אנחנו יצאנו תוך פחות משעה כי תוכנן לנו בילוי ערב עם המשפחה וכי רק רצינו בירה. גם הקארו קו ברה שייך כנראה לסאב-מילר, ותפריט הבירה שם זהה לזה של ברריה אורסוס, בתוספת בירת הבית, שאליבא דאתר אינטרנט מבושלת לפי מתכון סודי. בירת הבית קלה, מרירה ומרעננת, עם ניחוחות של אבקת כביסה, מינרלים וגיר. בטעם מרגישים את הלתת וגם טיפה עשבוניות. הברזים מתוחזקים כמו שצריך והאורסוס בלאק היתה שוקולדית וקרמלית עם טעמים וניחוחות של קליה – הבנו למה היא נחשבת לבירת הדגל ברומניה.

באנו לעבוד

באנו לעבוד

וחוץ מזה, מריו הנהג לימד אותנו להוסיף מלח לבירה. זה מפחית את התסיסה ומאפשר לגמוע כמויות גדולות יותר, קנקל של 3 ליטרים, למשל. כשזה מגיע ללאגרים בהירים מצאתי שמעט מלח אפילו משפר את הטעם שלהם. לא שאנסה את זה בבית, כי בבית נמנעים מבירות גרועות.

בפרק הבא: זמן לבירות? זמן ל-100 בירות!

ברריה אורסוס: Piata Unirii, nr. 20, 400113 Cluj-Napoca

קארו קו ברה: http://www.carucubere.ro/en/homepage

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “רפסודיה רומנית חלק I – לאגרים חיוורים כערפדים

  1. נהניתי לקרוא. אני אוהב את רומניה אבל את הבירות שם פחות. עד כמה ה-Caru Cu Bere הוא אייקוני אפשר ללמוד מהאמרה הרומנית הידועה La rvedere la Caru Cu Bere (למתקשים להתראות בקרו קו ברה=ברומנית זה חרוז) שאני זוכר מהורי ןחבריהם, משהו כמו: see you later aligator
    אדי

  2. פינגבק: רפסודיה רומנית חלק II: שותים טוב בבוקרשט | קוראים ושותים - בלוג בירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s