פרוייקט הגולדסטאר יוצא לדרך

או: וכל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר.

הזמן: אתמול לפנות ערב, כשעדיין טחנתם גופות צלויות/ עמדתם בפקקים בדרך מהכנרת
המקום: פאב המוזה, ערד
השותים: החשאי ואני
הנשתים: Paulaner (עמ' 256), גולדסטאר (עמ' 94)

אז החלטתי לעשות משתיית הגולדסטאר תת-פרוייקט ולתור את הארץ בחיפוש אחר ברזים. איכותיים – מה שזה לא אומר – ופאבים מעניינים לשתות בהם את הבירה המזוהה ביותר בארץ עם, ובכן, בירות.

אתמול התחלנו בפרוייקט, שוב בספונטניות. חשבתי לנסוע בצהריים למבשלת הגולן אבל החשאי הניא אותי בתואנת פקקים ומנגלים והציע שניסע לערד במקום. לא ביקרנו בערד מראש השנה לדעתי. אני מכירה הרבה אנשים שלא ביקרו בערד מאז ההופעה ההיא של משינה ב1995 ועוד הרבה אנשים שלא היו שם אף פעם, אבל עבור החשאי ועבורי לא להגיע לערד במשך 8 חודשים זה די שיא. שיא שלילי, כי ערד זאת העיר שלנו, שני תלאביבים עם שורשים בשרון שמעודם לא קראו ספר של עמוס עוז. בעולם טוב יותר בו עבודות שיווק וIT היו פרושות לאורך כל הארץ, היינו קונים שם וילה משנות ה-70 שמשקיפה למדבר ונושמים אויר יבש ועתיר פוספט באופן יומיומי. מאחר והדרך היחידה שלי להתפרנס בערד היא פחות או יותר לנעוץ טיקטים במפעל של מגבות ערד אנחנו עדיין ב-03, מפנטזים על שנות הפנסיה בשכונת חצבים ומגיחים לשם מדי פעם, סתם כך.

אז נסענו לערד, עם עיקוף היסטרי דרך דימונה והסניף המקומי של הבודהה בורגר, שם הצטרפנו לקהילת העבריים המקומית, שחגגה במנגל טבעוני, מפעל הטקסטיל המבודד והמאובטח בעולם ומישור רותם, שתיכף משנים את שמו למישור עידן עופר, ולפנות ערב נכנסנו לעיר, למוזה.

כשיצאנו מהמכונית חששנו: חזית המקום מעוטרת בשלטים של לף, קרלסברג וגינס. היתכן כי המוזה הפנתה את הגב לטמפו? שמחנו לגלות שאולי בגזרת הקד"מ מב"י ניצחה, אבל בפנים הגולדסטאר זורמת כרגיל.

בדרך כלל אנחנו אוכלים שם ונמתחים על כסאות אחרי הנסיעה הארוכה ומזמינים גם אוכל פאבים בגזרת הצ'יפס והפיצה. הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, התיישבנו על הבר, שבעים, והזמנו מהברמן והמלצרית שעמדו בצד השני של הדלפק וזיהו אותנו מביקורים קודמים. אנחנו בפאב בערד. אנחנו בדרך כלל שותים בתל אביב. איזה כיף!

הזמנתי חצי גולדסטאר. החשאי, כדי לאזן את הפטריוטיות, הזמין פאולנר מהחבית. הוא התעלם מתפריט בקבוקי הבירה של נורמנ'ס, כי מזה יש לנו מספיק בעיר. בין ההזמנה לשתיה כירסמנו זיתים. הבירות נמזגו באיטיות, כמו שצריך. יש זמן. העיניים נודדות מצעיפי קבוצות הכדורגל שמכסים את כל הקירות והתקרה לתצוגת בקבוקי הבירה מעל הבר ומבחינות בבקבוק זכוכית גדול ומיוחד של אנגסטורה ביטרס שגורם לי לחייך ולבעלים לתהות על החיוך.

כוסות גולדסטאר ממעל

מה מסתתר מאחורי הבר?

הבירות מגיעות. טריות ומדויקות. הפאולנר, בירת חיטה גרמנית נפוצה במחוזותינו וחביבה יותר מויינשטפן, החיטה השניה שנפוצה כאן מאוד. ריח של קרם בננה, כבד יחסית לבירת חיטה וצבע צהוב-כתמתם. המרירות שלה נעימה, בעיקר בסיומת הארוכה. אבל נסענו 140 ק"מ בשביל הגולדסטאר, והגולדסטאר במוזה שווה את הנסיעה, לפחות עבורנו. הבירה טריה. ראש הקצף יפה וזקוף. הגיזוז מדוייק, מעקצץ אבל לא מטריד וטעמי הקליה קלושים אך מורגשים. מרגישים יותר לתת מפרחים, אבל יש קצת כשות בסוף. לפני כשבועיים החשאי הזמין גולדסטאר מהחבית במקום כלשהו בתל אביב, שלא נסמך על קהל של שתייני בירה מהחבית. זה ניכר בגולדסטאר שלו, שהיתה שטוחה גם בטעם.

אם החיטה

הכוכב של הפאב

שתינו, שילמנו ויצאנו לשוטט בשכונת שקד בשעת השקיעה האיטית. יש שם הרבה חתולים רגועים. אין להם סיבה להיות נוירוטים. עוד סיבה לעבור לשם.

יש מצב להחליף את עמוס עוז בתור סופרת העיר?

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “פרוייקט הגולדסטאר יוצא לדרך

  1. אני אתעלם מכל שיר ההלל לערד, כי חורים נידחים זה לא הקטע שלי יותר, אבל מפרגנת על הטיול הכייפי.
    אחלה כתיבה, אם כי חצי מהמילים לא הבנתי (ראש קצף בשבילי זה מה שיש לקטנה על הראש אחרי שאני עושה לה טיפול נגד חיות לא נוירוטיות).
    נראה לי שאם אתמיד פה בסוף אבין את המושגים, ואפסיק להשמע כמו דבילית כשאני מזמינה שליש בברלין.

  2. בעיר גדולה גוררת הזמנת חצי גולדסטאר חצי חיוך ממלצרית מתנשאת אך בין חור אחד למשנהו ברחבי ארץ ישראל הגדולה, בואכה דימונה, בית שאן או עפולה לצורך העניין, לבקש את הכוכב הזהוב מראה על חיבור שורשי. אז נכון כאלה אנחנו, מלח הארץ, מבקשים גולדסטאר
    גם עם סושי!

    הו גולדסטאר, מלכת המדבר שלנו, מי ייתן ולא תיגמר החבית לעולם..

    • תודה, איזו תגובה מקסימה. דווקא כמה מברזי הגולדסטאר המוערכים ביותר נמצאים בערים הגדולות. אחד מהם לא רחוק מהסטודיו שלך.

  3. כמי שאינה שותה בירה, בתאורך גרמת לי לחוש צמא עזה לבירה קרה וקצופה. וכמי שגרה בערד, בהיחלט תארת את המקום האולטימטיבי לגור בו ולהתרגע מול נוף בראשית אלוהי. כולםםםםםם מוזמנים. וכל הכבוד למוזה שעושה לנו טוב כבר שנים ארוכות.

  4. פינגבק: סוף עונת הבירות « קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s