שקוף שהיה שמח

הזמן: רביעי בערב, אחרי מפגש עם הבלונדינית והסינולוגית בקניון G צמרת
המקום: צפונית למגדלי אקירוב
השותים: החשאי ואני
הנשתה: Franziskaner WeissBier Kristal Klar (עמ' 273)

לפני הרבה שנים נולדה תינוקת לקולגה של החשאי במעבדת הצילום בה הוא עבד. לקראת החגיגות לרגל בואה של התינוקת לעולם ניצל האב הטרי את המשאבים העודפים של החברה ועיצב הזמנות שיכנסו בדיוק לשוליים של גליונות הדפוס. ילדה ראשונה, אז הוא חירע עליה את הגליונות השקופים. הקופירייטינג של ההזמנה התכתב עם החומר והסלוגן שליווה את התאריך ואת התמונה היה "שקוף שיהיה שמח". אני לא יכולה לדווח לכם האם היתה אמת כלשהי בפרסום, כי שקוף שהדרתי את רגלי מהאירוע, אבל כשהסינולוגית הגיעה אלי ללמוד למבחן כלשהו העין שלה קלטה את ההזמנה ומאז, 7-8 שנים מאוחר יותר, הסלוגן הזה עדיין קורע אותנו.

איכשהו תמיד הכל משתלב. נפגשתי עם הסינולוגית ועם הבלונדינית – בוגרות החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, רגע לפני שהספינה הזאת טבעה – ואז הגעתי הביתה ושלפתי את הפרנציסקאאאאאנר שהחשאי הביא – אי אפשר להגיד את השם המפורש של הבירה הזאת בלי להאריך את ה-a עד אינסוף. שקוף שהופתעתי מהבקבוק, שהכיל חצי ליטר תבין ותקילין של בירה שקופה ולא מעורפלת כחיטה בווארית סטנדרטית. גם שקוף גם שהיה טעים – אי אפשר לטעות עם פרנציסקאאאאנר ועם הנזיר הזחוח על התוית שיודע שתיכף את, השותה, תתמסטלי מריחות וטעמים של בננה ומסטיק.

__________________________________

בימים טרופים אלה אי אפשר שלא להתייחס לאירועי השעה. אני מקווה שגם אתם תצטרפו הערב לחוגגים את יום הIPA, רצוי עם תוצרת מקומית (פיסטה, דנסינג קאמל, דובים, רונן או לאפינג בודהה—- מי עוד מבשל ומוכר IPA?), אבל אפשר גם עם לאטיטיוד 48 של סם אדמס, הEIPA של ברוקלין או החדשה של פולר'ס שממש לא מזמן הגיעה לארץ ושטרם הספיקותי לשתותה, למרות שהיא מחכה לי במקרר.