סט. ויטוס

הזמן: אתמול בלילה, אחרי שזרקנו את ספרי הספריה בתיבת ההחזרה
המקום: בריו 66, יהודה המכבי
השותים: החשאי ואני
הנשתים: Weihenstephan Vitus (עמ' 138)

מאז הדוגמיות בכוסות הפלסטיק בעיר הברמנים, החשאי בדודא לויטוס. באתר של מב"י כתוב שאפשר להשיג אותה בבר המעפן שליד הבית ואתמול, אחרי ארוחת ערב מקסיקנית מאולתרת שליוותה בקבוק של לאגר של פאבו, הוא הצליח לשכנע אותי לצאת ולשתות אותה, לא לפני שסחטתי ממנו הליכה ליד לבנים להחזיר את הספרים לספריה.

מה שטוב במקומות הבילוי של יהודה מכבי זה שהם כל כך לא מתיימרים לכלום, שבאמת אין שום בעיה להגיע אליהם לבושה במכנסי פיג'מה, כפכפי אצבע וחולצה ג'ייף שהוצאה מהארון ב-7 בבוקר וספגה הרבה עשן אוטובוסים במשך היום.

התיישבנו על הבר והזמנו ויטוס. אין אותה בתפריט, יש "בירה מיוחדת" או"מתחלפת" או "עונתית", אז אם אתם מגיעים, תבררו מה המיוחדת. בפעם האחרונה שביקרנו שם זה היה לף רוסה. הזמנתי שליש, החשאי חשק בחצי, אבל כשהמלצרית שלפה מאג עם ידית הוא נסוג וביקש שליש. זאת בירת חיטה, לא בירה נשר.

השליש הוגשה בכוס סטנדרטית של שליש, גוף צר ופתח רחב, כמו הכוסות הממותגות של קרלסברג, אבל לא ממותגת. לא ממש צורת ההגשה האופטימלית לבירת חיטה. המוזגת כנראה מיהרה לאנשהו כי הבירות הוגשו במהירות שיא, עם שכבת קצף דקה במקום ראש עשיר וגבוה. התחתיות – קרלסברג. אני מכירה אנשים שהיו עוזבים את המקום אבל החשאי בקריז, אני במצברוח מפויס ומדובר בויטוס – לא בדיוק הבירה הנפוצה ביותר בעולם, אז הסתפקנו שוב במה שיש: חמוצה-מתוקה, פונץ'-בננה, מסטיק וציפורן. למרות ההגשה הקלוקלת הבירה מהממת – לא פחות.

הי, זו הרשומה ה-50! אני אשכרה מתמידה!

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סט. ויטוס

  1. פינגבק: דברים שלמדתי בהשקה של ויינשטפן מבקבוק | קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s